לראשונה: רוב חילוני בהפגנת ימין

אתם לא תקראו "רוצח" לחייל שהרג מחבל. זה היה המסר העיקרי של ההפגנה למענו של אלאור אזריה, החייל מחברון. ולכל מי שמספר לנו על ערכי המוסר של צה"ל, מומלץ לקרוא את ספרו של אנטוני ביוור על הפלישה לנורמנדי, שבו הוא מספר שבחודשים שלפני הפלישה (ואולי גם במהלכה) הפציצו המטוסים האנגלים והאמריקנים את השטחים הצרפתים הנושקים לאוקינוס האטלנטי ולתעלה, ושבהפצצות אלה נהרגו בערך 70,000 אזרחים צרפתים. לא המבורג ולא דרזדן, לא הירושימה ולא נגסקי. 70,000 אזרחים צרפתים חפים מפשע! ולא בימי יהושע בן-נון, אלא בימיהם של המבוגרים שבינינו, ותחת הנהגתם של צ'רצ'יל ורוזוולט שהצילו את כולנו מציפורניהם של הגרמנים המטורפים שרצו להשתלט על העולם. וצ'רצ'יל ורוזוולט אישרו את ההפצצות האלה כי מפקדי צבאותיהם שכנעו אותם שההפצצות חיוניות להשגת הניצחון על האויב. אז במקום לספר לנו על ערכי המוסר של צה"ל, תספרו לנו את האמת. והאמת היא שאתם חוששים מדעת הקהל העולמית המבוטאת על-ידי שרת החוץ האנטישמית של שבדיה, ומעוצבת בסיועם של עמיתיה מבצלם ושוברים שתיקה.

מסרים ארוכים

ואפשר להבין אתכם, ואפשר להבין מדוע אתם לא מוחקים כל שכונה בעזה שממנה נורה עלינו טיל, למרות שברור כשמש שלו זה היה רק אנחנו והערבים, הם לא היו מעזים לירות עלינו אפילו טיל אחד, כי הם היו יודעים שמיד תימחק כל השכונה שממנה הוא נורה. אבל אי-אפשר להבין מדוע חרצתם את גורלו של אלאור אזריה בטרם משפט, ועל סמך סרט אחד ללא קול של בצלם. ואי-אפשר להבין מדוע לא אמרתם בפשטות שהנושא בחקירה. ואי-אפשר להבין כיצד אתם מעזים להאשים את אלאור אזריה בהריגה. עד כאן! ולו הואשם עזריה בחריגה מהוראות הפתיחה באש לא הייתי הולך להפגין. ולפני ההפגנה הייתה מי שאמרה לי שאני אהיה היחידי בדעה הזאת, ושכל הנואמים בעצרת יכתירו אותו בתור גיבור ישראל. והיא טעתה. כי לאמיתו של דבר נשמעו בהפגנה דברים מרגשים שיצאו מלבבותיהם של בני משפחתו של אזריה, ואמו השכולה של דני גונן, ואלמנתו של אברהם חסנו. ואילו הנואמים האחרים הדגישו את המסר החיובי של אהבת העם לחייליו, והביקורת היחידה שהשמיעו הייתה בדיוק זו שהביאה אותי לכיכר: אתם לא תקראו "רוצח" לחייל שהרג מחבל. וכשהגעתי לכיכר הופתעתי לראות סביבי רוב של חילונים, וזאת בניגוד גמור להפגנות הימין הרבות בהן השתתפתי ובהן הייתי שייך למיעוט (הלא מבוטל) של החילונים. וגם ראיתי לא מעט קשישים שהגיעו עם בריסטולים שעליהם הם כתבו מסרים ארוכים שלא נוסחו על-ידי פרסומאים מעזריאלי. והייתה הרגשה שהגיעו לכיכר נציגיו של עמך ישראל, שלא מוכן להפוך את היוצרות: את המחבל לקורבן, ואת החייל שהרג אותו לפושע. ואני שמח שבאתי, כי מקומי איתם.