הילה גרסטל – איננו ראויים לך

בואו נבחן את מערך הכוחות הפועלים בעניין גוף הביקורת על הפרקליטות. מחד אנו רואים את הנץ, ציפי לבני התומכת בגוף נחוש עתיר סמכויות, ומנגד היונה, שלי יחימוביץ' אשר ללא כחל וסרק רואה בגוף הזה סרק סרק סרק. באמצע השפן, שרת המשפטים שקד, עם פנים לכאן ולכאן עם עמדה לכאן ולכאן, עם כושר החלטה אפס ועם כושר ביצוע כפול או פי שלושה. אפילו שמעון פרס עם הכן ולא שלו היה ברור ונחוש הרבה יותר. הילה גרסטל עצמה ודאי תומכת במעשה ידיה, והשרה לשעבר גרמן תומכת בה בראש חוצות. ומי עוד? מי עוד? ובכן יש במדינה חבורה מאוד מאוד רצינית של פרופסורים למשפטים, שופטים בדימוס אשר או שאינם משמיעים קולם או שקולם נשמע כקול ענות חלושה. האם הפרופסור אוריאל רייכמן הביע דעה בנושא כה חשוב? האם הפרופסור אהרן ברק? האם הפרופסור אמנון רובינשטיין? ומה עם הנשיאים בדימוס שמגר וזמיר? הנשיאה ביניש הביעה דעה נגד בפנייה כתובה לוועדת השופט גולדנברג, אך למיטב ידיעתי לא הביעה עמדתה בציבור והשופטת ארבל? התייחסה? ומתוך הלאו אנו למדים על ההן, השופטת הילה גרסטל עמדה לטעמי מול נחשול ענק בדמותם של אושיות המשפט בישראל, אשר לטעמי מסיבות המובנות רק להם תומכים בהמשך שלטון הפרקליטות על המינהל, תומכים בהמשך שלטונם של פקידים על נבחרים, תומכים בהמשכו של מצב לקוי מהיסוד של שינוי תצהירים של עובדי מדינה על-ידי פרקליטי מדינה, תומכים בהמשך אי-הברור עד תום של חששות לאי-סדרים במערכת היחסים בין הפרקליטות לבין המכון לרפואה משפטית, ותומכים בהטבעת מערכת המשפט הישראלית, אל מול הסיכוי להצלתה על-ידי ביצוע תהליך עמוק של ביקורת וניקוי אורוות.

יחידה בדורך

ודי היה במקרה רותי-רונאל על-מנת להצביע על חשש משמעותי לריקבון במערכת כדי לעוררה מתרדמתה, אך הכוחות החזקים, אלה שהביאו את מערכת אכיפת החוק למצבה היום, עם אמון ציבורי שואף לאפס, הם אלה ששולטים בכיפה, הם אלה שלא מאפשרים את תיקון את המצב. הילה, כבוד השופטת גרסטל, המנהל הציבורי בישראל תחת שלטון הפרקליטים הנמצא בשאול התחתיות אינו ראוי לך, המינהל הציבורי בישראל הולך כעדר אחרי רועים עיוורים המוליכים אותו שולל. את נתת כבר את חלקך למינהל, היית שופטת מצוינת, יחידה בדורך, עמדו אצלך בתור, גם על-מנת להרוויח וגם על-מנת להפסיד, תיקתק תיקים בקצב של קוסמת, והכל ברוח טובה, וב"מזג שיפוטי" ענק ומאד חריג לטובה. הקמת בית משפט לתפארת, עבודת צוות, אחריות, מסירות. ואנחנו, אנחנו כפויי טובה, אנחנו ממררים את חייך, ומדוע? בגלל שיש לנו אגו מנופח, ועל-מנת שנמשיך לשלוט במוקדי הכוח, והמדינה? קיביני-מט המדינה! איננו ראויים לך הילה. כעת הגיע תורך לצחוק על כולנו כל הדרך אל הבנק, לכי על בוררויות, איש לא יוכל לך, יעמדו אצלך בתור, ימתינו שנים רק לך, אין לך, אין לך מה לחפש במינהל הציבורי, המינהל חולה, חולה אנוש, והוא מתעקש להמשיך להיות חולה, אז תני לו, הוא עוד לא בשל לרפואה. ורגע לפני החזרת הקיט-בג אולי נקרא לך לדגל, אולי לא נספיק ואז ניאסף אל אבותינו, ואת כל זאת אנו עושים מבחירה מודעת, כאמור בגלל אגו מנופח ועל-מנת שנמשיך לשלוט במוקדי הכוח, אומנם איש לא בחר בנו, אך אנו שולטים ונעשה הכול העל-מנת להמשיך לשלוט– ושכולם יקפצו.