חיילינו הצדיקים בריאים בנפשם

לאחר פרשת החייל מחברון, צדיק שביצע את המצופה מכל חייל יהודי, סערו הרוחות. המדינאים והפוליטיקאים במדים התנפלו עליו על-מנת לרצות את שונאי ישראל מכל המינים תרתי משמע וכלבי התקיפה (ה"תקשורת הישראלית") שפכו שמן למדורה וליבו את המשטמה. באותם ימים הקפדתי לשאול חיילים רבים במשמרתם על אם הדרך, בכבישים, בעמדות, במחסומים ובכניסות לכפרים וליישובים, לדעתם באשר ל"אירוע" וליחס אותו קבל החייל באזיקים (לבושת כולנו). התגובות היו מאוד מאוד מעודדות, אם לנקוט לשון המעטה. השאלה ששאלתי הייתה: "האם יחס מערכת הביטחון ומערכת המשפט לחייל מרפה את ידיכם במשימותיכם? "אביא להלן מקצת מתגובות החיילים: במבואות קריית ארבע השיב חייל: "אין צ'אנס, רק מחכים למחבל הבא". בעליות לאלון מורה (לפני המבתרים) השיבו שני חיילים בחיוך רחב-"מה פתאום"? במחסום לפני איתמר השיבו כמה חיילים פה אחד - "אנחנו בדיוק כמוהו ונעשה אותו הדבר" (לימים הועמדו שני חיילים ממחסום זה לדין בגין שריפת דגל של הרוצחים הערבים). על ציר שישים ליד שילה השיב חייל במילה אחת: "ההפך"!

חיילנו הצדיקים

התגובות דלעיל הנן מדגם מייצג של עשרות חיילים לצידם עצרתי (אגב חלוקת ופלים ותופינים אחרים). מייצג היא מילה מטעה - כולם ללא יוצא מן הכלל השיבו ברוח זו. בעמדה אחת למרגלות העלייה להר ברכה שמעתי התייחסות מרחיבה יותר. "אנחנו בסדר גמור אלא שהמפקדים אוכלים לנו את הראש". בהיות הבנתי במנהגי קניבלים מוגבלת בקשתי הסבר ונעניתי שרוח החיילים כרוח החייל מחברון אלא שהמג"ד לקח אותם ל"שיחת יישור" בה הסביר להם שהדרך בה פעל החייל אינה לפי "רוח צה"ל", אינה משקפת את המוסר הצה"לי וכולי... לדברי החיילים דברי המג"ד לא שינו עמדתם אך בהחלט מעיקים... וכאן הבעיה - כפי שהביע עבדכם דעתו לא פעם גם מעל במה זו - רוח הפיקוד הבכיר בצבא חולה. המחלה היא קשה ומוכרת לכול. הפנמה ארוכת שנים ש"אין אויב אלא יש פרטנר", "הכרה" בכך שלא עסקינן במלחמה אלא לכל היותר בסכסוך אותו יש "לנהל בעצימות נמוכה" ועוד הבלים כגון דא, כל אלה פועלים את פעולתם, מסרסים את המפקדים, הופכים אותם ממפקדים נועזים לפוליטיקאים בגרוש, מסמאים עיניהם וליבותיהם לראות ברוצחים הערבים פרטנרים עליהם ניתן לסמוך, אותם יש לעודד ולהם יש לסייע אגב ריפוד חייהם בצ'ופרים כלכליים ושאר מיני סוכריות שוחד. אין כל ספק שיש צורך דחוף בטיהור במטה הכללי והחלפת דיסקט בקרב שדרות נרחבות בפיקוד הצבא. למי שספק מקונן בלבו - מי שיבצע זאת איננו שר הבליטחון הנוכחי... ומשהו מעודד לסיום - התבשרנו ששני רוצחים שניסו לפגוע בחיילינו הצדיקים במחסום קלנדיה חוסלו על אתר. כך צריך להיות, בלי שלטון בג"ץ ובלי סרטוני בצלם. יישר כוח וחג שמח!