הכל בגלל מסמר קטן

אירוע סיכול הפח"ע בתל רומיידה ממחיש את הפסוק "סוף מעשה במחשבה תחילה" שנכון לכל מי שהיה ויש לו יד ורגל בקבלת החלטות קשורות.ההשפעה של הפרט על התוצאה והמציאות שמתהווה לתוצאה עלולה להיות מרחיקת לכת. אז מה היה לנו: 24 במרס 2016,תל רומיידה חברון. כוח מגדוד שמשון, חטיבת כפיר במקום, גם צלם בצלם אורב במקום, כל אחד עושה את העבודה שלו. שני מחבלים תושבי חברון, עבד אל-פתאח יוסרי א-שריף ורמזי עזיז א-קסראווי תמימי מגיעים לעמדת צה"ל, דוקרים ופוצעים את אחד החיילים. החיילים מגיבים בירי, פוגעים ומנטרלים את המחבלים. לזירת האירוע מגיע כוח תגבור שכלל גם את החוג"ד אלאור אזריה. אזריה מסיים לטפל בלוחם שנפצע באירוע, דורך את נשקו ויורה למחבל א-שריף בראש. עימאד אבו שמסייה, פעיל וצלם של "בצלם", מצלם את האירוע ובצלם ממהרים להעביר את הסרטון לכלי התקשורת.

יודע הכל

מכאן מתפתחת סאגה מורכבת ורשומון של גרסאות. לא אכנס לעדויות של הנוגעים לדבר, להצהרות הבכירים, להחלטות הפיקודיות ולהליכי החוק אלא לשלושה היבטים עיקריים בעיני שנובעים מהפרשה הזאת: 1. מדובר באירוע צבאי, משמעתי, פלילי או תקין (על כך יוחלט בסיום התהליך החקירתי והשיפוטי) שאמור להיות מטופל על-ידי הצבא ולא על-ידי פוליטיקאים, עיתונאים, טוקבקיסטים וכל מי שחושב שהוא יודע הכל. 2. המציאות הטכנולוגית והמשפטית ששוררת במחוזותינו מצריכה את כל הפועלים בשטח להיות מודעים לכך שהכול מתועד ומצולם. לנכס מתועד כזה יש שימוש מיידי, התקשורת ברחבי העולם מריצה אותו בהבלטה ותדמיתה החבוטה של המדינה הופכת לבעייתית יותר ויותר. 3. למי שלא שם לב – אנחנו עדיין במלחמה. האויב אינו רק המחבל שנראה בעין אלא כל התשתית האידיאולוגית, המשת"פית והמלבה של הטרור הזה, תשתית שפועלת ללא לאות, בתחכום וניצול מערכת החוק הדמוקרטית-ליברלית של ישראל. מלחמה היא שילוב מושכל בין כוח למוח, כשהמוח מווסת את הכוח. המוח הוא איבר אורגאני שתוצר העבודה שלו הוא השכל. למי שיש במלאי את המוצר הזה בכמות ואיכות גדולים יותר ינצח. צבא הוא כוח המופעל על-ידי מוח מבוזר שנמצא במטכ"ל, בכל שרשרת הפיקוד וגם אצל החפ"ש בשטח. צבא הוא שרשרת ארוכה וכמו כל שרשרת חוזקה נמדד בחוליותיה החלשות ואת העיקרון הזה המחישה המשוררת נעמי שמר ז"ל בשיר הבא:

בגלל מסמר

מפרסתו הימנית, של סוס קרבות דוהר בבוקר צח וזיווני, נפל פתאום מסמר. הכל בגלל מסמר קטן הכל בגלל מסמר. אז פרסתו הימנית, של סוס קרבות דוהר נפלה גם היא, נפלה גם היא כנפול אותו מסמר. הכל בגלל... צלע על רגל ימנית, אז סוס קרבות דוהר וחץ מהיר ופחזני, ביתר אותו ביתר. הכל בגלל.. נפול נפל אז הרוכב, מסוס קרבות דוהר והאויב, והאויב קדימה הסתער. הכל בגלל... הובס הקרב נפלה העיר, כסוס קרבות דוהר וכל השיר, וכל השיר - חדל בגלל מסמר. אז העיר לא נפלה באירוע של תל רומיידה אבל יש להתייחס אליו כתמרור אזהרה ותזכורת שממחישה את ההשפעה הגדולה של המרכיב הבודד הקטן על המערכת ולפעמים גם מעבר לה.