רשת הדראגסטור המדשדשת, מנסה בכל פעם מחדש להמציא את עצמה, בפרסום "אחר ויצירתי" והפעם תחת השם food sale
מדוע להשקיע כסף רב בפרסום ועוד בפרסום באמצעים יקרים כמו טלוויזיה, בתחום שהוא לא תחום העיסוק המרכזי שלך? מדוע רשת שלא מצליחה בלשון המעטה, מוציאה כסף טוב על מוצרים שלא נמצאים בתחום העיסוק העיקרי שלה?
אומנם רשתות כמו סופר פארם וניו פארם הן רשתות דרגסטור, אשר מגוון המוצרים בהן רחב, אך נכון יותר שיווקית, תחת הכותרת food sale להציע ללקוחות לא רק מיונז, רוטב סויה, קטשופ ורטבים לפסטה, אלא להציע מזון מתחום העיסוק של הרשת כמו מטרנה, סימלאק, גרבר, דייסות לתינוקות, שיהוו את רוב המודעה ולצידן גם מספר מוצרי מזון אחרים ולא כמו שפרסמה הרשת רק מוצרי מזון שאינם קשורים כלל לתחום ההוויה של הרשת מבלי לציין אפילו מוצר אחד מתחום עיסוקה.
מדוע לא להשקיע את הכסף הזה בשיפור השירות בנקודות המכירה? בהעלאת רמת המקצועיות של הנקודות הקיימות? בשיפור זמינות המוצרים ללקוחות ואו במתן הצעות ערך טובות יותר ומשופרות בתחום המוצרים שלכם?
האם לא נכון יותר לניו פארם להשקיע את הזמן הניהולי בתחום העיסוק המרכזי שלה ואו ההעמקת אומנות המכירה והשירות?!
סטימצקי יצאה לפני מספר חודשים בפרסום נרחב על בשמים ומהר מאוד הבינה שכדאי לה להיות מזוהה עם "ספרים של סטימצקי" ולא עם הסלוגן "בשמים זה סטימצקי", קיפלה את הסטנד המגוחך וחזרה לתחום עיסוקה המרכזי ונראה שלאחרונה עושה בו חייל.
האם נראה לכם נכון שרשת וורדינון למשל, תצא בפרסום נרחב על מוצרי חשמל קטנים?
נכון, זה יראה לא שייך ולבטח ירים גבה או שתיים, במיוחד אצל מנהלי הבנק שלה. שילוב מוצרים שלא מתחום העיסוק יכול וצריך להיעשות במינון קטן ועם הרבה מחשבה מאחוריו, תוך בחינת הרגישויות השונות ולבטח לא בגלל לחצי תזרים מזומנים נקודתיים.
מחקרים מראים שחברות אשר זונחות את תחום העיסוק המרכזי שלהן לטובת מבצעי גימיק כאלו או אחרים, סופן שיהפכו בעצמן לסוג של גימיק.