התפתחותה של סין בעשרים וחמש השנים האחרונות הובילה לשינוי יסודי במבנה המערכת הבינלאומית, שינוי שבמידה רבה עבר ללא זעזועים כואבים - קרי מלחמות ושפיכות דמים, והתמקד בעיקר בזירה הכלכלית. אך האם אנו ניצבים בפתחו של עידן חדש - עידן כואב יותר? מניסיון העבר נראה שניתן להגיד שלא, אך כדאי מאוד לשים לב לשינויים המתרחשים לא מאוד רחוק מכאן, במדינה אפריקנית קטנטנה המונה פחות ממיליון בני אדם, שאת שמה רק מעטים מכירים, ג׳יבוטי. מדינה זו זכתה לעצמאות מצרפת בשנת 1977, והיא שוכנת בצד הדרום מערבי של מצר באב אל מנדב, אחד מצמתי התחבורה הימית החשובים בעולם. שליטה על מצר זה המשפיעה על שינוע הסחורות מאסיה לאירופה ולהפך.
בנובמבר 2015, הכריזה ממשלת סין על חתימת הסכם עם ממשלת ג׳יבוטי על הקמת מרכז לוגיסטי סיני במקום. בשל מרכזיותו של המקום, פועלים בו כבר עשרות שנים שני בסיסים צבאיים: האחד צרפתי והשני אמריקני-יפני. מרבית הפרשנים והמומחים נוטים להאמין כי ״מרכז לוגיסטי״ סיני זה, הוא שם דיפלומטי ונוח לעובדה שמדובר בסיס צבאי לכל דבר ועניין. אך גם אם לא נקבל את דבריהם הרי שמדובר בצעד חסר תקדים מבחינה סינית. זוהי למעשה הפעם הראשונה, מאז עלו הקומוניסטיים לשלטון בסין בשנת 1949, שהם שולחים זרוע רחוקה כל כך ומשמעותית כל כך. נראה שההנהגה האמריקנית, שחלק ניכר מהצי הימי שלה שוכן באזור אסיה, שותפה לתחושה שיש כאן מהלך משמעותי, מהלך שעשויים להיות לו השלכות על היציבות האזורית, קרי באסיה ועל היציבות הבינלאומית.
החרפת המאבק בתגובה למהלך הסיני, חתמה בשבוע האחרון ארצות הברית על הסכם שיתוף פעולה ימי עם הודו בת בריתה הגדולה באסיה. במסגרת ההסכם החדש, הצי האמריקני יעשה שימוש בבסיסים ההודיים באסיה והצי ההודי יעשה שימוש בבסיסים האמריקנים ברחבי העולם. דוברים רשמיים משתי המדינות הדגישו כי אין מדובר בשיתוף פעולה צבאי, אלא רק סיוע לוגיסטי הדדי. הדוברים ההודים אף הדגישו כי שיתוף פעולה זה איננו בא לתמוך בטענות האמריקניות באזור אסיה ביחס לסכסוכים טריטוריאליים שונים וכן שכוחות הודיים לא יצטרפו לפטרולים האמריקנים באזור. בדומה למתיחויות דומות, שאירעו בעבר, קראו האמריקנים לכל הצדדים, כאשר ברור שהכוונה היא לסין ״לכבד את חופש התנועה הימי ואת ההסכמים הבינלאומיים הנוגעים לעניין״.
האם הקמת הזרוע החדשה של סין בג׳יבוטי וההסכם ההודי אמריקני קשורים האחד לשני, אין בכך שום ספק. אך האם פעולות אלו עתידות להביא להחרפת המאבק בין סין לארצות הברית ובני בריתה? קשה מאוד לצייר החרפה משמעותית שתוביל ללחימה של ממש, בעיקר בשל העובדה שלכל אחד מהצדדים יש הרבה מה להפסיד ומעט להרוויח. האמריקנים תלויים במידה רבה במשק הסיני ובייצוא אליו ובייבאו ממנו ובנוסף אגרות חוב אמריקניות בשווי של עשרות מיליארדי דולר שנמצאות בידיים סיניות ועשויות לרדת לטמיון אם וכאשר תפרוץ מלחמה בין הצדדים. המשק הסיני זקוק לדברים דומים ולהמשך פעולות שמירת היציבות שהאמריקנים עושים ומאפשרים בכך לסינים להתמקד בפיתוחם הכלכלי. יש לקוות שהמנהיגים של כל הצדדים ידעו לכבד את הצורך של הצד שכנגד ״לעשות שרירים״ וידעו להמשיך לשתף פעולה לטובת כל הצדדים וטובת היציבות הבינלאומית.
