- "וְלֹא תְחַלְּלוּ, אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אֲנִי יְהוָה, מְקַדִּשְׁכֶם" (פרשת אמור, ספר ויקרא, פרק כב, פסוק לד)
בעת שדברים אלה רואים אור, נתפזרו כבר מאות האנשים שבאו לחלוק כבוד אחרון לך, אלי לבני - אלי לבני האיש, שכל חייו היה אדם עצמאי בדעותיו, בדרכו האישית, הפרטית, הציבורית והפוליטית. אלי לא נתן לשיוכו המשפחתי או המפלגתי של מי מבני משפחתו להטות - ולו הטיית נימה, קלה שבקלות - הערכים האמיתיים, בהם דגל הוא, כל ימיו.
ציפי, אחותך - משפטנית מוכשרת כשד שנזדמן לי לייצג, יחד אתה, את
אהוד אולמרט, בשנת 1991, במאבק על ראשות הליכוד, אל מול אריק שרון המנוח - כותבת בעמוד הפייסבוק שלה, דברי הספד, לפיהם: "אומרים שצדיקים נפטרים בחגים",כאשר בהמשך ההספד, מוסיפה היא וחותמת הספד זה במלים אלה: "אלי אחי נפרד מאיתנו בערב יום העצמאות. גבר שאהב את המדינה, נלחם עבורה ועצם את עיניו כשמבעד לחלון - זיקוקי הדינור שהכריזו על שנת העצמאות ה-68. הורינו, שנישאו ביום הקמת המדינה - קיבלו אליהם ביום הזה את בנם".
הבית שבאת ממנו היה בית של הקרבה ובית של עקרונות ברזל, כאשר - ראש וראשונה - בראש סולם הערכים ועקרונות אלה עמדה היושרה וההקפדה על אמירת אמת מוחלטת, בבחינת דברי קושט אמת ולאמיתם. לקשור אותך, חלילה וחס (ועוד קט, נפרט - בהרחבה) לעניינים של שחיתות מידות, היה כמו לנסות ולחבר - באופן תמידי ולאורך זמן - שמן ומים, תוך אמונה מוטעית ומטופשת, כי שני יסודות וחומרים אלה יחזיקו מעמד, בצוותא חדא, לעולמים. זכור המקרה הקשור לאביך, בתקופת כהונתו כחבר כנסת, מטעם גוש חרות-ליברלים (גח"ל), שקדם לליכוד.
לאחר שטיפל אביך, ובהצלחה רבה - במסגרת, מה שראה הוא כתפקידו כחבר-כנסת, בעניינו של אלמוני, שקופח בידי הרשויות, ללא הצדק ובניגוד לדין - שלח אליו אודה אלמוני, בונבוניירה מפוארת כהכרת תודה. עוד באותו יום, דאג ח"כ איתן לבני, להחזיר הבונבוניירה לשולחה, כמות שהגיעה אליו, בלא שטרח לפתוח אותה והוסיף לצידה פתק, במילים אלה או אחרות, בזה הסגנון: "אדון נכבד. מקום עבודתי הינה כנסת ישראל. שם משולמת לי משכורתי למען טיפולי - כאיש ציבור - במקרים ועניינים דוגמת המקרה בו טיפלתי, עבורך ולמענך. מוחזרת לך, בתודה, הבונבוניירה ששלחת אלי. איתן לבני". זה היה הבית וו הייתה - בדיוק - האווירה והתנהלות הדברים, לאשורם - בה גידלו ירוחם (שמו המקורי של איתן לבני) ושרה לבני שלושת ילדיהם.
רבים אינם יודעים, שעד רגעיך האחרונים - חרף סבלך הרב מהמחלה הארורה שאכלה בך בכל פה - היית שותף מלא לפרויקט החינוכי של הרב, בן-ציון נורדמן, בבית הספר למדעים ויהדות, בחדרה. איך, איך נצצו עיניך והנתינה המלאה והמוחלטת שלך, יצאה אל חוץ, כשדברת, ברבים, אודות פרויקט זה באבה ואפילו במקצת גאווה (אם כי מוגבלת ותחומה למקומה היא, שכן לא איש בעל גאווה היית וככל הנראה לא תהא, גם שם. עניין של אופי).
שבחו של הרב, בן-ציון נורדמן, נישא בפיך, בראיון שהענקת, בשעתו, ל"מגזין המושבות" - בו צוטטו מפיך, הדברים:
"הוא יכול לקבל במשרדו גם בחורה שלבושה במיני וגופיה ומעולם לא יסובב לה את הראש ויגרום לה להרגיש שלא בנוח", אומר אלי לבני, מבית חנניה, שותף עם הרב נורדמן בפרויקט החינוכי של מדעים ויהדות. "לא מעניין אותו מאיפה ומי עומד מולו, חרדי, דתי, חילוני. כולם עבורו שווים המוטו שלו הוא, שהיהדות לא צריכה להחמיר".
לפרנסתך - כמודד מוסמך (גיאודז) - ניהלת משרד למתן שירותי מדידות, שמוקם באזור התעשיה הצפוני, באור עקיבא. במרוצת השנים, רכשת לעצמך מוניטין רב כמודד מוסמך ומוערך, הבקי במלאכתו, אשר מוכר כאדם בעל יושרה אישית ומקצועית, כאחת, הנקי מכל רבב שהוא. משך שנים רבות, הענקת שירותיך המקצועיים, כמודד מוסמך, ללקוחות רבים ומגוונים, כאשר ביניהם נכללים, גופים ציבוריים שונים, דוגמת "עמידר" והחברה למיפוי ישראל, השייכת לרשות מקרקעי ישראל. במסגרת זו, רכשת לעצמך מוניטין רב, כבעל מקצוע מוכר, מוערך ומיומן, בתחומי עיסוקך ועבודתך, הבקי במלאכתו זו וכמי שהינו בעל יושרה אישית ומקצועית, כאחת, הנקי מכל רבב שהוא.
משמונתה אחותך,
ציפי לבני - בשנת 204 - לתפקיד שרת הבינוי והשיכון, הרי על-מנת, למנוע היווצרות כל מצב דברים שהוא - ולו גם למראית עין בלבד - של
ניגוד עניינים נטען, בין עיסוקך ומקור פרנסתך וכמודד, המועסק בידי גופים שיש להם קשר וזיקה, בין במישרין ובין בעקיפין, למשרד הבינוי והשיכון, הרי הפסקת, באופן מיידי, מתן שירותיך המקצועיים לחברת עמידר ולמרכז למיפוי ישראל, המצוי בבעלות רשות מקרקעי ישראל.
חרף כל זאת ראה פלוני, מרדכי (מוטי) אלפריח, שהיה פעיל - בשעתו - במפלגת קדימה - במסגרת תוכנית הרדיו "הכל דיבורים", להתראיין ולומר שאח של ציפי לבני, בשם רמי לבנה, שיש לו משרד ניהול פרויקטים תכנון ומדידות, קיבל איזה שהן עבודות בגדר ההפרדה ובכבישים שמעבר לגדר ההפרדה. על דברים אלה הגבת, מיידית, בשידור והכחשת אותם, תוך ציון העובדה שמאז מונתה אחותך לשרת הבינוי והשיכון חדלת לעבוד, באופן מוחלט, עם חברות ממשלתיות ומשרדי ממשלה, כדי להימנע מניגוד עניינים והכנסותיך ירדו בעשרות אחוזים, כתוצאה מכך.
משלא חזר בו אותו אלפריח מדבריו, הגשת נגדו תביעה לבית המשפט, באמצעות משרד עריכת-הדין שלי. בפסק-דין חלוט, שלא הוגש עליו ערעור, קבע סגן הנשיאה, השופט,
יחזקאל קינר, מבית משפט השלום בראשון-לציון, שמדובר בפרסום משמיץ, שכוון אליך, חרף אי-אזכור שמך המדויק, אלא שם דומה וכי אין עומדות לנתבע הגנת "אמת דיברתי", כמו-גם אין עומדת לו הגנת "תום לב", בעקבות פרסום לשון הרע הזה, אודותיך, על-ידו. השופט קבע, בפסק-דינו, כי הנזק הממשי שנגרם לך הינו הפגיעה בשמך הטוב, שאין להמעיט בה נוכח הדברים שנאמרו בתוכנית הרדיו "הכל דיבורים" והקשרם, כמו-גם בשל עוגמת הנפש שנגרמה לך, עקב כך.
שם טוב זה, הטוב משמן טוב ושחברו יחדיו, זה אל זה, היום - יום קבורתך, הביא האדמה לקבלך באהבה כה רבה, עד שריח האדמה הלחה, שנישא - גלויות ונחרצות - ביום שרבי זה, דגדג חוטמי מלוויך הרבים, בדרכך האחרונה. רבים מספור, גרפו חוטמם, יחד עם מחיית דמעותיהם הזולגות מטה ואין עוצר. ימתקו לך רגבי עפרך, איש נאצל שכמוך.
