תוקפים אותי בטענה שאני מעלה, שלא בצדק, את הנושא העדתי. אומרים לי שזה לא קיים, שאין דבר כזה, שהכל בראש. אני אומרת את מה שכולם חושבים ויודעים. זו כבר לא תחושת בטן, זו לא הרגשה חולפת.
היום אפשר להגיד באופן ברור, מדויק ומדיד: המצב האמיתי במדינה מבחינת תפקידים בכירים הוא: מקום המדינה ועד היום לא מונה שופט אתיופי אחד. ראש שב"כ - מתוך 12 ראשי שב"כ רק ראש שב"כ ספרדי אחד. ראש מוסד - מתוך עשרה ראשי מוסד שני ראשי מוסד ספרדים בלבד. רמטכ"ל - מתוך 16 רמטכ"לים רק חמישה רמטכ"לים ספרדים.
מפכ"ל משטרה - מתוך 13 מפקחים כלליים של המשטרה רק ארבעה ספרדים. מבקר מדינה - מתוך שבעה מבקרי מדינה לא היה מבקר מדינה ספרדי אחד מקום המדינה. יועצים משפטיים לממשלה - מתוך 13 יועצים משפטיים לממשלה רק יועץ ספרדי אחד. פרקליט מדינה - מתוך 11 פרקליטי המדינה מאז ומעולם לא היה פרקליט ולו אחד.
ועכשיו נעבור לאקדמיה - באוניברסיטה העברית מתוך 12 נשיאים לא היה נשיא ספרדי אחד בעברית שבירושלים. אוניברסיטת חיפה - מתוך 10 נשיאים לא היה אפילו נשיא אחד. אוניברסיטת בן-גוריון - מתוך שישה נשיאים, שוב, לא היה נשיא אחד. כולם פועלים באופן ברור ועקבי. אוניברסיטת בר-אילן, רבותי, חברי הכנסת - מתוך 10 אף לא נשיא ספרדי אחד בבר-אילן. אוניברסיטת תל אביב - נשיא ספרדי אחד בלבד. מזל שמדינת תל אביב החליטה שיש צדק ומינתה אחד. מנכ"ל
רשות השידור - 10 מנכ"לי רשות, רק אחד. תחנת הרדיו
גלי צה"ל - מתוך חמישה מנהלי תחנת הרדיו, בתחנת הרדיו לא היה אפילו אחד.
ועכשיו אנחנו עוברים לספורט. בספורט, יושב-ראש הוועד האולימפי - מתוך שמונה יושבי-ראש הוועד האולימפי לא היה אפילו אחד.
המוסד החשוב לציונות - יושב-ראש קק"ל. מתוך שישה יושבי-ראש הקרן הקיימת לישראל רק יושב-ראש אחד, והוא חבר הכנסת לשעבר
דני עטר. ונעבור לכסף. כמה הוטבעו על שטרות? גם היו רק שתי דמויות.
ובכן, זאת לא תחושת בטן. השיקול צריך להיות מקצועי ולא על-פי מוצא. אני לא מבקשת אפליה מתקנת, אני מבקשת שיקול ענייני, מקצועי ואמיתי, ואני רוצה להחזיר את הכבוד האבוד של חלוצי המעברות שכבודם נעדר מספרי ההיסטוריה.
