X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
איך הגענו לזה שכל אירוע שלנו מסתכם בעל האש? איך יום עצמאותנו הוא יום המנגל הלאומי, ואיך ל"ג בעומר הפך ליום חיסול מלאי המרשמלו במדינה? ומי לעזאזל אוכל בכלל מרשמלו שעבר תחת האש?
▪  ▪  ▪
מכל הבא ליד [צילום: יעקב נחומי/פלאש 90]

בגדול, ל"ג בעומר זה חג של התקשורת. מה הכוונה? ובכן הסיפור הוא די פשוט. בר כוכבא מבצע מרד שנוי במחלוקת, עם ניצחון ששנוי עוד יותר במחלוקת. וכדי להודיע על הניצחון לכל יושבי הארץ, הדליקו מדורות בראשי ההרים וכך יכלו לדעת ולהודיע. בשיטה זו גם הודיעו על קידוש החודש, ועוד הודעות אחרות. אך משרבו המטעים הפסיקו עם שיטה זו. זו שיטה יחסית פשוטה. אולי גם יותר בריאה. כי אולי במדורות יש עשן וזיהום סביבתי, אבל זה עדיף על פני כמה אנטנות שיושבות לי מחוץ לבית, ולא זזות משם עם הרוח. מה גם, שהמדליקים יכלו להדליק את האש ולהתפנות בשקט לכמה תמונות סלפי עם המדורה.
אז ל"ג בעומר זה החג הראשון לאנשי התקשורת, עוד לפני שהם ארגנו לעצמם מסיבות עיתונאים. שזה שם קצת מוזר לאירוע שבו פוליטיקאי אחד או שניים מדברים, וכמה עיתונאים מקווים שיתנו להם אפשרות לשאול משהו. זה יותר המסיבה של הפוליטיקאי, שיש לו סוף-סוף כל כך הרבה אמצעי תקשורת בחדר אחד.
בכל מקרה, החג הזה שהתחיל במשרד התקשורת תחת הודעות בחום גבוה, הפך להיות כבר אלפיים שנה חג של ביעור כל משטח עץ, קיסם או סתם עגלה של סופר. חג של זיהום סביבתי, מכה לאסמטיים ומכה לכל מי שהשאיר את הכביסה בטעות בחוץ. זה כבר שלושים יום קודם החג, שילדי ישראל יוצאים אל המרחבים הפתוחים אבל מגודרים שבאתרי בניה, ומנקים כל מה שמזכיר עץ. השומרים בסופרים נמצאים כבר בכוננות, אבל לא מצליחים לבלום את היעלמות העגלות.
מוטב שתהיה אפליה
בהיותי צעיר משוחרר צה"ל, עבדתי כמה חודשים בסופר ואני לא בטוח מה יותר גרוע - מחבל חמוש בקולף ירקות או נערים שמנסים לעקל לעצמם כמה עגלות. מה לא ניסו שם. עגלה בחמישה שקלים. מנגנון נעילה בגלגלים, שומר לכל עגלה. את הכול ניסו, והתוצאות יתגלו בבוקר שלמחרת ל"ג בעומר. ליד כל מדורה תמצאו את העגלה, שהפכה בשנים האחרונות גם לסוג של מנגל. משתמשים בה חודש שלם, ואז הופכים אותה על צידה, ומשתמשים בה לצלייה ובישול קפה. מקיימים מאמר הפסוק "ועגלות ישרוף באש".
כילדים, אחת מהבעיות הייתה היא איפה לאחסן את העצים. מאחר שאני וחלק מחבריי התגוררנו בבתי קומות, בנינו על אלו שגרים בבתי קרקע. ההורים מצדם, לא אהבו את הרעיון שבמשך חודש כל הפסולת העירונית תשב אצלם בחצר, או לחלופין על הגג. כשעברנו את המשוכה הזו, היינו צריכים לצאת למסעות לאיסוף עצים.
בימים האחרונים, אני מגלה שלא מעט בנות יוצאות היום לאיסוף העצים. הם מנסות להילחם עם זה שהעגלה בורחת להם לכביש תוך כדי שהם מחזיקות במשטחים שלמים שהועמסו על העגלה, ומזכירות לי שלפעמים מוטב שתהיה אפליה. בזמני איסוף והעמסה הייתה מנת חלקם של הבנים בלבד. אפליה בהתגלמותה.
כהערה, הייתי מבקש מההורים שמאוד מקפידים לשמור על הילדים במדורות ובשאר המקומות, שישימו לב להתנהלות שלהם בכבישים שלנו עם עגלות העצים. זו סכנת נפשות.
את ל"ג העומר התחלנו בהכנת רשימות - מי בחבורה ומי לא. לא הייתי מאלו שעורכים את הרשימה, אך שפר גורלי ואיכשהו הייתי תמיד בתוך הרשימות האלו. בגילאים צעירים זה בנים ובנות בנפרד, ובגילאים קצת יותר מבוגרים, יש רשימות משולבות.
קבלנים העמידו עדת שומרים שרדפו אחרינו, ויחד עם פטיש ופלייר פירקנו כל מה שמזכיר עץ. מסמרים נכנסו לי לרגליים ולידיים, וקוצים היו לי בכל מקום אפשרי. את כל הסחורה הזו הערמנו במקום שנתפס מראש כבר מצהרי היום, ואז יצאנו למסע הקניות לאוכל.
מי אוכל מרשמלו?
איך הגענו לזה שכל אירוע שלנו מסתכם בעל האש? איך יום עצמאותנו הוא יום המנגל הלאומי, ואיך ל"ג בעומר הפך ליום חיסול מלאי המרשמלו במדינה? ומי לעזאזל אוכל בכלל מרשמלו שעבר תחת האש? קבבים, נקניקיות ושאר ירקות - או שבעצם ירקות לא בבית סיפרנו.
מי שרצה לממש את הצהרתו של שר הבריאות "ג'אנק אאוט" לא ביקר במדורה מימיו. לאמיצים שבינינו היה צורך עז גם בצ'יפס, מה שאילץ הורים מסוימים לוותר על סירים שלמים בבית שלהם, ועל כמה בקבוקי שמן, שניסו להוציא משהו שדומה לצ'יפס. צ'יפס לא יוצא משם, זה בטוח.
את העצים היינו זורקים לאט-לאט לאש יחד עם שקיות ועוד חומרים מזהמים ומסרטנים, ואחרי שסיימנו לאכול את הפיתה עם הקבב הלא מבושל, וכבר היה תשע בערב, תהינו מה עושים עם האבטיחים, הפיצוחים, השתייה הפיתות והכי חשוב על ערימת השלושה מטרים של עצים.
אז עלה הרעיון להישאר כל הלילה סביב המדורה ולהעיר את הבוקר. בחמש בבוקר זרקנו את כל השניים וחצי מטרים גובה של עצים לאש יחד עם האוכל שנשאר, העגלה, מיטה מזרון ועוד משהו שמצאנו באזור, ויצאנו להתארגן לבית הספר.
בזמני, עוד למדו ביום ל"ג בעומר. לא הייתה חוויה נעימה מלהגיע לבית הספר מסריח מעשן לשיעור ספרות. כנראה שהגיעו מים עד נפש למורים שקבעו לנו עוד יום חופש בלוח הלימודים. אבל מילא תלמידים בוגרים בחופש, אבל מה הקשר לגנים? למה ילד בגיל חמש צריך להיות בחופש באותו יום, ואם כבר חופש - תעשו משהו עם ה-אסרו חג. אנחנו לא עולים לירושלים, וכל המדינה עובדת. אין סיבה שמערכת החינוך תעשה לעצמה חופש באסרו חג. או שכולם עובדים או שיאפשרו לכולנו חופש ביום הזה. ככה יהיה זמן לעשות על האש.

תאריך:  30/05/2016   |   עודכן:  31/05/2016
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
עגלה של סופר
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
במקומות אחרים בעולם כמעט
הכותב צודק  |  1/06/16 21:17
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות חגים ומועדים
גרשון אקשטיין
עוד לא פג עשן המדורות וזיהום האוויר בקנה מידה ארצי, עולים אצלי הרהורים וערעורים על כל המנהג רב השנים של חגיגות מדורות בכל רחבי הארץ
תרצה הכטר
ביקורי בתערוכה הותיר בי רושם עז והתפעלות מהיכולת של האוצרת, שרה טוראל, להעביר לקהל המבקרים את המידע על המיתיזציה סביב דמותו ההירואית של בר כוכבא
איתן קלינסקי
אני ער לעובדה שהמרד פרץ כתגובה לעריצות רומאית וגזרות שמד    אבל אל לנו לגדל את ילדינו על אגדות גבורה, לפיהן בר כוכבא היה מוציא מפיו אש, מקבל בליסטראות שירו רומאים זורקן בחזרה והורג בהם
חיים שטנגר
מנהג של עלייה לקבר הרשב"י התפתח בהדרגה מתוך מנהגי עלייה לקברים אחרים סמוכים. עדויות לעלייה לקברי צדיקים במירון קיימות מסוף המאה ה-11
עידן יוסף
השנה נרשמו ריכוזים נמוכים של חלקיקים בתחנות הניטור באזור גוש-דן, זאת לאור צמצום השטחים הפתוחים בתוך הערים
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il