מה יקרה במלחמה הבאה

אלוף פיקוד הדרום הצהיר ביום ראשון 29.5.16: "נשקול לפנות תושבים במלחמה". לאחר כל "ההצלחות" המסחררות של כיפת ברזל, מדוע יש לפנות את התושבים? ומדוע רק 25% מתושבי המדינה ירגישו בטוחים בעת מתקפת טילים (על-פי סקר שערכה ופרסמה "הרשות לחרום לאומי" - רח"ל)? לא יאומן! אחרי הצלחה של למעלה מ-90% ביירוטים, כטענת דוברי מערכת הביטחון, רק 25% מאמינים בפלא הטכנולוגי הזה? ומה יודעים השאר? הבה נבדוק כמה מספרים. אחרי "צוק איתן" הודיע דובר צה"ל כי יורטו 735 רקטות. אחוז ההצלחה היה למעלה מ-90%. במילים פשוטות רק כ-70 רקטות אויב הוחטאו. זה כמובן לא מסתדר עם הודעה אחרת של דובר צה"ל בה הוא טען כי 225 רקטות פגעו בשטחים בנויים. אבל, למה להיכנס לחישובים קטנוניים. במלחמה הייתה מהומה רבה. התקבלו הודעות מעשרות מקומות. לא היה מי שיתאם מספרים. קורה. כלומר: פה ושם הייתה איזו החטאה קטנה. מדוע, אם כן, רק 25% מרגישים בטוחים (בתוכם אין כמובן אף תושב מ"עוטף עזה")? מה חושבים שאר 75%? שאסור לסמוך על מערכת הגנה שכזאת? לא ייתכן. הם בוודאי התבלבלו וחבל שאין להם איזה מזכיר צבאי שאולי יסדר להם קצת את הראש. קצין בכיר מפיקוד העורף אמר: "נרחיק את התושבים מאש המרגמות". כלומר: נפנה. אם כיפת ברזל כה יעילה מדוע יש לפנות את התושבים? אם הוא חושב ש"נחטוף" אש מרגמות 120 מ"מ (טווח: כ-7 ק"מ), משמע שצריך יהיה לפנות בדרום למעלה מ-20,000 איש. בצפון המספר הוא פי חמש או יותר. איך זה יתבצע תחת אש? איך יפנו אותם? בטנקים? בשריוניות? והעיקר, לאן יעבירו אותם? הרי אמ"ן מנבא כי כל הארץ תהא חזית. מה יקרה? נעבירם למקומות אחרים שיופצצו? ולבסוף, אם כיפת ברזל לא מגינה על האנשים המסכנים האלה, אזי הוצאות הפינוי (שיהיו מן הסתם הרבה מאוד מיליארדים) הם, למעשה עלות נוספת של פרויקט "כיפת ברזל" שהבטיח הגנה הן ל"עוטף עזה" והן ליישובי הצפון. לא כדאי לדון בנושא בקבינט הביטחוני? אופס, שכחנו. אף אחד שם לא מתודרך ע"י מזכיר צבאי צמוד כטענת השר בנט. חבל. כי ברור שאף אחד מחברי הקבינט גם לא מעודכן בעובדה הפשוטה שכבר לפני 20 שנה פותחה בארה"ב בשיתוף ישראל מערכת לייזר כימי רבת עוצמה שיכולה הייתה לתת תשובה לרקטות גראד, קסמים ופצמ"רים, וכן ליירט גם טילים כבדים, בעלות נמוכה. לא, לא את הקטנטנים ממלחמת העולם הראשונה, שביירוטם מתפארות כיום כמה חברות בעולם (מה שאצלנו לא היה יכול לקרות). בקצרה: משהו כנראה השתבש אצלנו. או כפי שאיינשטיין נהג לומר: אפשר לפרק אטומים, אך לא דעות קדומות.