לאחרונה שוב עלו קולות מסביבתו של נתניהו בעד ויתורים מדיניים מפליגים - לא רק על הסכמתו מכבר להקמת המדינה הערבית ה-23 ממערב לירדן - אלא אף נכונות לדון ב"יוזמה הערבית" הכוללת נסיגה לקווי 1967. אלה ויתורים המנוגדים בתכלית לחוקת הליכוד המבטיחה "לשמור על זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל כזכות נצחית שאינה ניתנת לערעור, להתמיד ביישובם ובפיתוחם של כל חלקי ארץ-ישראל, והחלת ריבונות המדינה עליהם".
יש בכך ויתור על עקרון קיר הברזל של ז'בוטינסקי, שבניגוד למה שנוהגים לחשוב הכוונה לא הייתה לקיר ברזל פיזי אלא לחומת ברזל '
רוחנית': רוח חסונה איתנה ומאוחדת של '
כל' העם שיאמר '
בשפה אחת' החלטית ונחושה: עם הערבים ייחתם הסכם רק אם תהיה כלולה בו הכרתם של הערבים בזכות הריבונות היהודית על כל חלקי ארץ ישראל.
לא לזלזל בכוח הוויתור יש אומרים, גם בליכוד, כי מאחר שכל העולם נגדנו, אזי רק כדי לשפר את מעמדנו הבינלאומי לא נורא אם נאמר מהפה ולחוץ שאנו מוכנים לוויתורים, כי ממילא הערבים לא יסכימו לשבת איתנו, כפי שהיה אפילו במקרה של אלוף הוויתורים אולמרט.
על כך אמר זאב ז'בוטינסקי כבר לפני 80 משנה, דברים שנכונים היום עוד יותר: "אל תגידו - 'מה בכך אם בעל-פה או בחתימה על נייר נוותר על חברון ושכם ועבר הירדן, כי הלא רק מילה ריקה הוויתור הזה'. אל תזלזלו בכוח הוויתור! כי מה שנותן לנו את זכותנו המדינית במישור הבינלאומי, בנוסף לזכויות הדתיות וההיסטוריות שלנו במרוצת הדורות הוא שבמשך אלפיים שנה לא ויתרנו. וזה הכריע... אל תיגע יד נוכריה בזכותנו - שהיא נצח והיא שלמות, ואין עליה ויתור, ואין קפנדריא לציון, וציון היא כולה שלנו!".
הדרך היחידה לעצור את ההתדרדרות של ערכי הליכוד היא כינוס מרכז התנועה וקבלת החלטה ברורה המאששת את החלק המדיני של חוקת הליכוד המחייב לשמור על זכות הריבונות היהודית על ארץ ישראל, ליישב ולפתח את כל חלקי הארץ ולהחיל עליהם ריבונות יהודית, כך שכל מי שמייצג את הליכוד בממשלה יהיה מחויב לכך.
יש כבר חברי ליכוד החרדים לשמירת ערכי הליכוד הפועלים מעשית לכינוס המרכז בעניין זה.
