הרבה רעש וצלצולים, בנק ישראל, שר האוצר, ראש הממשלה, הם הולכים אלק להפוך את שוק הבנקאות לשוק פתוח ותחרותי, תוך חסכון כסף ניכר לבעלי החשבונות הפרטיים.
נראה לכם? לי לא!!
ומדוע?
על-מנת לשפוט אם תהליך יצליח או לא, הכי קל להביט בתהליך אחר שיזמו אנשים אחרים והצליחו.
השוואה עם מהפכת הסלולר של השר אטיאס בואו אם כן נחזור למהפכת הסלולר. מהפכה מאוד מוצלחת, אותה יזם וביצע השר אוריאל אטיאס, ונשווה.
אז קודם כל בשני המקרים מונתה ועדה. אטיאס מינה את ועדת גרונאו לתקשורת, ואת ועדת
שטרום לעניין הבנקים מינתה ממשלה קודמת. אממה, בתקשורת שכר אטיאס קודם למינוי הוועדה גוף יעוץ בין לאומי ולמיטב ידיעתי ועדת שטרום פועלת על רק כחול לבן, רקע ישראלי ציוני, מזרח תיכוני בלבד.
ומה ההבדל? ההבדל הוא האינטרסים. גוף יעוץ בין לאומי מגיע עם שולחן נקי, וככל שנבחר כיאות, כפי שאטיאס ומנכ"ל המשרד בחרו אותו במשמרתם במשרד התקשורת, הגוף הזה מביא אתו את כל הניסיון הבינלאומי שנצבר, ויוצר את התשתית המרכזית לשינוי. חלק ממסקנותיו מיושמות מיידית, וחלקן, אשר מחייבות התאמה לצרכים המיוחדים של המדינה, עוברות לוועדה מקצועית כחול לבן המקהה פינות אך אינה חורגת באופן קיצוני ממסקנותיו והמלצותיו של אותו גוף יעוץ בינלאומי.
וכאשר כל התשתית לוועדה כזו היא כחול לבן, כפי שלדעתי קרה בעניין הבנקים (ועדת שטרום) ללא שלד איתן של ניסיון בינלאומי, התוצאה היא חבילה מאוד מפושרת ומאוד לא חדה של המלצות נדושות אשר אפשר אולי להכריז עליהן הכרזות בומבסטיות בטלוויזיה, אך לטעמי אין בהן ממש, הן עקב חוסר יעילותן, והן עקב חוסר הסיכוי לממשן.
אטיאס התחיל עם חסמי המעבר, ולדעתי כחלון מתעלם מהם, מתעלם מהעיקר זאת ועוד. שני עקרונות משמעותיים הם אבן יסוד בהגבלים עסקיים, ואשר יוצרים את התשתית להיווצרותו של מונופול. עקרון אחד הוא בצד ספקי השירות והוא נקרא "חסם כניסה" - לדוגמה כל חברה אשר תרצה להתחרות באמת בחברת חשמל תזדקק להשקעות ענק בתשתיות (למעט אם הרגולטור יאלץ אל חברה החשמל לאפשר למתחרים להשתמש בתשתיות שלה, או יאלץ אותה למכור את ההולכה לגוף שייאסר עליו להתעסק בייצור) וזו אחת הסיבות שחברת החשמל תמשיך להיות מונופול בייצור והולכת חשמל במדינה.
העיקרון השני הוא "חסם מעבר" - חסם המעבר הוא חסם בצד הלקוח, וזאת במקרה שיש מספר ספקים, אך מסיבות שונות הלקוחות מנועים או נמנעים מלעבור, ואז נוצרים מצבים של דואופול, טריאופול או אף מולטיפול, מצב בו יש מגוון ספקים אך הלקוחות לא עוברים מהאחד למשנהו, מסיבות כלשהן.
זה היה המצב בסלולר וזה בדיוק המצב בבנקים. בסלולר היו שלוש חברות גדולות לכאורה מספר די והותר של חברות לגודל השוק הישראלי ובכל זאת השוק התנהל כשוק מוניפוליסטי לכל דבר ועניין ומדוע? כי אנשים לא עברו מחברה לחברה עקב חוסר היכולת לנייד מספרים, ואם היו מוסיפם עוד חברה שתיים מה היה קורה? כלום וחצי, במקום 3 מונופולים היו לנו 5 מונופולים.
ומה עשה אטיאס? הוא אכף על חברות הסלולר את חובת ניוד המספרים, הסיר באבחת חרב את חסמי המעבר, ואז עבר לשלב ב' של התוכנית, הקטנת חסמי הכניסה, וזאת הוא עשה בעיקר על-ידי אימוץ שיטת MVNO שיטה צודקת של "הרצחת וגם ירשת", קודם הוא שחט את עגל הזהב של חברות הסלולר באמצעות הסרת חסמי המעבר, ואז אילץ אטיאס אותן חברות ותיקות ומדושנות לתת לחברות הצעירות המתחרות רישיונות שימוש בתשתית שלהן על-מנת לספק שרות זול יותר. ואת התורה הזו לא המצאנו כאן, זאת למדנו מן העולם. תודה לשר אטיאס. חבל שהוא כבר לא בפוליטיקה, חבל שיורשיו לא מגיעים לקרסוליו, אפילו אם השתלטו על תהילתו.
ולאחר עיון בדוח הביניים ועדת שטרום, ואל אף שאינני מומחה בתורות המימון והאשראי, ואינני מומחה, בהגבלים עסקיים, הרי שמצאתי מעט מאוד אם בכלל בדוח הביניים ועדת שטרום על חסמי המעבר בין הבנקים, שהם לטעמי עיקר הבעיה של העדר תחרות בבנקים.
לא חסרים כאן בנקים האם חסרים כאן בנקים? האם צריך להוריד את דרישת ההון על-מנת לאפשר הקמת עוד בנקים? ייתכן, אך מה זה יועיל אם אזרח פותח חשבון בבנק, והחשבון הזה נסגר על-ידי יורשיו 90 שנה לאחר מכן? עיקר הבעיה בעולם הבנקאות שלנו הוא חוסר הניידות של הלקוחות בין הבנקים השונים, וכאן לא ראיתי דבר בדוח הביניים של שטרום.
מלכת שב"א נקודה נוספת הצועקת לשמיים בדוח הביניים הזה היא ההתייחסות לשב"א - שירותי בנק אוטומטיים, אשר בניגוד לבנקים ולחברות האשראי הוא משאב יחיד, אשר הלקוח אינו רואה אותו אך דרכו עוברת כל אגורה מתשלומי האשראי שלנו. וגם כאן עשתה הוועדה עבודה אשר לדעתי חוטאת למטרת הקמתה. על שב"א נאמר בדוח: "שב"א – מבנה הבעלות על מערכת אשראית ישתנה כך שכל מוסד פיננסי רלוונטי (לרבות חברות כרטיסי האשראי המופרדות) יוכל להיות בעל מניות בחברה באופן שיבטיח ייצוג ראוי לסוגים שונים של מוסדות פיננסיים שיעשו שימוש במערכת וימנע פגיעה בהם, ובפרט במנפיקים וסולקים חוץ בנקאיים. במסגרת שינוי מבנה הבעלות יופרדו תשתיות מערכות ה-ATM, אשראית ומס"ב, אולם הפרדה כאמור לא תהיה תנאי לשינוי הבעלות כמפורט לעיל. במקביל ישקול בנק ישראל הקמת מתג שני, לאחר היוועצות עם ועדת היישום ושמיעת עמדתה".
כאן שוב גברו לדעתי האינטרסים, הרי מדובר בנקודה אחת מרכזית שהיא ללא תחרות ועליה נסובים כל תשלומי האשראי שלנו. לדעתי קיומה בגורם יחיד ובלעדי אף מונע מהשוק הישראלי להתפתח לאמצעי תשלום חדשים המקובלים כבר בכל העולם. ובנושא הקריטי הזה החליטה ועדת שטרום שלא להחליט, ולהשאיר את המצב העגום בבחינת מצריך עיון.
אין תהילת אטיאס כתהילתו של לפיד השר כחלון קצר תהילה שאינה שלו במשרד התקשורת, ובאוצר הוא יקצור את תהילת מע"מ של השר שקדם לו, לטעמי לא יהיה כל שינוי בבנקאות הישראלית, למעט אולי כמה בודדים אשר יגוונו את עסקיהם משוק הגז, המזון, הנדל"ן או התקשורת גם לעסקי בנקאות, והתועלת שתצמח מכך לעם ישראל תהיה אפס בריבוע.
