הרשתות החברתיות מזמנות לכל בר בי רב סוג של אמצעי זמין ללוחמה פסיכולוגית, מעין ״נשק רך״ לשימוש מתוכנן ומבוקר, או לחלופין בלתי אחראי עד מסוכן. ההתכנות לשימוש ברשתות החברתיות תוך ״התחזות״ היא פעולה פשוטה שסביר להניח שננקטת בשיטתיות, במסגרת המאבק הפוליטי הפנימי הסוער בישראל. במשתמע, השימוש בשיטות לוחמה פסיכולוגית הועתק אל המגרש הפוליטי תוך ״רכיבה״ על הנגישות הבלתי מוגבלת של הרשתות החברתיות כערוצי דלף מובהקים.
חבורת ״משוגעים לדבר״, אי-שם בשנות השבעים של המאה הקודמת, נהגה להתחיל את היום בשאלה הערטילאית ״על מי מתלבשים היום״? יותר מאשר היה זה סוג של הווי יחידתי, הייתה זו ישיבת תכנון של מומחים ללוחמה פסיכולוגית (ל״פ), כחלק מהפעילות העלומה של קהילת המודיעין.
צוות קטן אך חדור משימה הוביל בצנעה מגוון פעולות ומבצעים, שהניבו תוצאות ערכיות בלתי מבוטלות, ברמה האופרטיבית והאסטרטגית. שימוש מושכל במגוון ערוצי דלף להטמעת מסרים מתוכננים אצל גורמי איסוף המודיעין של היריב, היה בבחינת מכפיל כוח, שתרומתו הסגולית רבה.
ה-ל״פ (psychological warfare) מקוטלג כדיסציפלינה מתחום לוחמת המודיעין, ובתור שכזה אמור לכאורה, להיות מחוץ לתחום בכל הקשור לשימוש בו במרחב הציבורי. על אחת כמה וכמה כאשר שיטות הל״פ הננקטות הן מהז׳אנר הסמי-חשאי, ובמלים אחרות, מסרים ״מתחזים״.
אלימות מילולית הקידמה הטכנולוגית מחוללת מהפיכה גם בתחום זה, כאשר הרשתות החברתיות מזמנות לכל בר בי רב סוג של אמצעי זמין ללוחמה פסיכולוגית, מעין ״נשק רך״ לשימוש מתוכנן ומבוקר, או לחלופין, בלתי אחראי עד מסוכן. באבחה אחת הופך כל אזרח למי שאוחז בידו אמצעי השפעה פוטנציאלי, שלעתים עלול לחולל ״רעשים״ שיהדהדו כ״כדור שלג״, בבחינת ״מלים יכולות להרוג״.
לנאמר לעיל נודעת משמעות של ממש בהנתן תרבות השיח שהתפתחה בישראל, כפי שמשתקפת דרך העדשה של הרשתות החברתיות, המאופיינת לעתים מזומנות באלימות מילולית בוטה, הן במישור החברתי והן בממד הפוליטי. במידה רבה מייוחס לרשתות החברתיות דימוי של ברומטר מייצג של הלכי הרוח בציבור הישראלי, וכפועל יוצא מכך מעוצב לעתים קרובות, סדר היום התקשורתי והציבורי על-פי מדרג ההגיגים של הטוקבקיסטים ויוזמי הפוסטים.
השיח ברשת מטפח ״גיבורי תרבות״ ומחולל הד הגולש גם לכלי התקשורת המסורתיים, באופן שמקבע דימויים ומשרטט מגמות, משל היה זה משאל עם של ממש. למעשה מתקיים מעין מעגל סגור המזין את עצמו ומעצב מצג שאינו משקף בהכרח את המציאות לאשורה.
יציאתו אל האור של ״הצל״ הינה דוגמה מייצגת לכוחה של הרשת לרומם או להשפיל דמות שנויה במחלוקת. העובדה שהנ״ל הפך למעין סלב היא תוצאה ישירה של רצון המחנה שכנגד להפוך אותו ל״סמן״ מייצג של הלך רוח מתלהם, מתוך הנחה שיהיה ניתן לסווג ציבור רחב ככזה הנוהה אחר ״גיבור התרבות״ שלו.
מאבק פוליטי הוא הדין במקרים שבהם גורמים בעלי עניין נתלים בגיבוב של משפטים הזויים בפוסט כזה או אחר של גולש מזדמן כ״קרדום לחפור בו״, למטרת קידום אג׳נדה מסוימת תוך מתן רושם שכותב הפוסט מייצג קבוצת ייחוס משמעותית, במקום להתעלם.
מעבר לכך, ההתכנות לשימוש ברשתות החברתיות תוך ״התחזות״ היא פעולה פשוטה שסביר להניח שננקטת בשיטתיות, במסגרת המאבק הפוליטי הפנימי הסוער בישראל. במשתמע, השימוש בשיטות לוחמה פסיכולוגית הועתק אל המגרש הפוליטי תוך ״רכיבה״ על הנגישות הבלתי מוגבלת של הרשתות החברתיות כערוצי דלף מובהקים.
התחושה בהקשר זה היא כי ההד החזק יותר ניתן להלכי רוח המייצגים מגמות המזוהות עם הימין הקיצוני, כולל המאמץ להנחיל רושם זה גם לזירה הבינ״ל, באופן העלול "להפליל" גורמים מהמחנה שכנגד כבעלי עניין להשחיר פניה של החברה הישראלית הנתונה לשלטון הימין. העובדה שהשימוש במושגים כגון "מדינת אפרטהייד", טרור יהודי גובר, "סוף הציונות" ואפילו "קריסת המדינה", הפך לניואנס שגור בתקשורת הבינ"ל במאמרים פובליציסטיים כמשקף תהליכי אמת, מדברת בעבור עצמה.
אם בעבר נועצו הגורמים המקצועיים בקהילת המודיעין ביועצי תקשורת כדי להעשיר את "סל" הרעיונות לשימוש בלוחמה הפסיכולוגית נגד היריב, יש להניח כי גורמים פוליטיים נועצים עתה במומחים מדיסציפלינה זו במטרה לשדרג את שיטות התעמולה במאבק להחלפת השלטון במדינה, תוך מיצוי הכלים המתקדמים הזמינים, על כל המשתמע מכך.
גורמי מקצוע עד כמה מייצגים מלהגי הרשתות החברתיות את הלכי הרוח הדומיננטיים בציבור הישראלי? זוהי שאלה לגיטימית לכל דבר ועניין; אולם ניתן להניח כי "קהילת הטוקבקיסטים" רחוקה מלשקף קבוצת מדגם מקצועית שניתן להקיש ממנה תובנות ריאליות. כדאי להפנים הנחת עבודה זו בטרם נבנה תיאוריות מחקריות על בסיס "מלהגי" הפייסבוק והטוקבקיסטים המתלהמים.
עם כל הכבוד ל
חופש המידע ולזמינות המדיה החברתית, יש מקום לחשיבה שקולה באשר לכללי משחק הנוגעים למרחב הלגיטימיות של ניצול הרשת על-ידי גורמים בעלי עניין למטרות של לוחמה פסיכולוגית מתוכננת בפוליטיקה הפנימית. למותר לציין כי קיימים כלי ניטור שיש בהם כדי לחשוף את "מזהמי"הרשת, במידה שיימצא לנכון לעשות כן. חשוב להותיר את תחום ה-ל"פ כאמצעי מקובל ללוחמת מודיעין באמצעות גורמי המקצוע האמונים על כך, זאת בשונה מתחום הטכנולוגיה, המאפשר במקרים רבים, שווק תוצרים בעלי "שימוש כפול" (DUAL USE (, גרסה צבאית וגרסה מסחרית.
