הרצאתו של
אהוד ברק בכנס הרצליה והראיון שהעניק לערוץ 2 הוכיחו שלמרות מלעיזיו הרבים, אהוד ברק אדם חד-מחשבה, בעל יכולת ניתוח ראויה לכל שבח, ניחן במסוגלות אינטלקטואלית ומקצועית לנתח את מצבה של ישראל לאשורו. למתנגדיו לא נותרה אלא הדרך הנלוזה של מתקפה אישית ולא עניינית, התגייסות טוטלית להשמיץ את הפרסונה כדי לגמד את הטענות. המבקשים לשבור את מראה שברק הציב בפני החברה הישראלית לא יצליחו לשנות את המציאות. גם ללא מראה, המציאות נותרת קשה, והיא תלך ותרע אם אנשים יעסקו באינסטרומנטליות ולא בפונקציונליות. לא אתייחס לכלל דברי ברק בשתי ההזדמנויות שהוזכרו לעיל, אלא אתמקד במה שלי נראה כחשוב ביותר.
מאז ומעולם נתניהו מהלך אימים על כולם, ולמרבה הפליאה הוא מצליח פעם אחר פעם. זו תופעה שיש בהחלט לחקור אותה כי בפרספקטיבה של זמן, ניתן לומר שכל איומיו של נתניהו התבררו כעוּרְבָא פְּרַח", ולמרות זאת, אגדת "מר ביטחון" רק הלכה והתעצמה. הדיאגנוזה של ברק: "ואיך כל זה מתרחש יום אחר יום - בניגוד לאינטרס הלאומי, על חשבון כלל האזרחים, בניגוד אפילו לאינטרס של בוחרי הליכוד ומפלגות ימין, בניגוד לצרכי הביטחון שלנו ותוך דרדור מצבה הבינלאומי של ישראל?
הנה תשובתי: קרתה
״השתלטות עוינת״. ממשלת הימין בעיקר של השנה האחרונה - אינה ממשיכת דרכם של ז׳בוטינסקי ובגין. גרעין פנאטי של אידיאולוגיה קיצונית השתלט על הליכוד, תוך ניצול פרצות בחוקת הפריימריז, ו"טיהר" את הנהגת הליכוד מכל מי שערכי הדמוקרטיה היו חשובים לו יותר מפופוליזם או הישג רגעי. ובהמשך-דרך שימוש חוזר בפחדים ובחולשות של העומד בראש-ניצחה עמדתם. האג׳נדה שלהם הפכה למובילה - כאשר ההנהגה הפורמלית נגררת אחריהם. ואל נטעה - נתניהו בראשה
נושא באחריות לפעולות ממשלתו ה"חטופה" ומחדליה בין אם מדובר בחולשת דעת או אופי, בין אם מדובר ב"סינדרום שטוקהולם", ובין אם זו "התגלות" מאוחרת של עמדות היסוד שלו בהשראת משפחתו וסביבתו הקרובה". איני יודע אם מדובר בסינדרום שטוקהולם. אני משוכנע שהמדובר בתפיסת עולמו הפנימית של נתניהו, ערכי היסוד שלו ושל משפחתו. ממשלתו לא נחטפה על-ידי הקיצוניים. נתניהו הוביל למצב זה מתוך רצון לממש את האידיאולוגיה של "החוטפים" למיניהם. לראשונה מאז היותו ראש
ממשלה, נתניהו מסוגל עתה לממש את מאווייו ואת ערכיו כי ה"חוטפים" באים מבית מדרשו.
ידידו של ברק בעולם או ידיד ישראל בכלל, צודקים באבחנתם כפי שברק הציגה: "מלכתחילה, סברתי לתומי כי מדובר בממשלה שאיננה יודעת לאן היא חותרת. אבל רבים מטובי ידידינו בעולם חושבים/חושדים ששלטון נתניהו יודע היטב מה הוא רוצה. שההפך נכון. יש אג׳נדה סמויה - אולי כבר לא כ"כ סמויה - שמנסה בכוונה להותיר מטושטשים את קווי המתאר שלה, משום ההבנה שהצפתה המפורשת תתנגש חזיתית עם החוק ומגילת העצמאות, ערכי צה״ל ומדינת ישראל, החוק הבינלאומי והשכל הישר. היא תקומם עלינו את כל העולם, תטלטל ותקרע מבפנים את החברה הישראלית - ותנתק מאיתנו את הדור הצעיר של יהודי ארה"ב. מהי האג׳נדה הזאת? הנה התשובה. גדולי תומכינו בבירות העולם חושדים כי:
- ישראל מתכוונת להמשיך ולשלוט בכל השטחים שנכבשו/שוחררו ב-67 - לתמיד.
- שישראל איננה מעוניינת ב״שתי מדינות״ -ואיננה רוצה במדינה פלשתינית לצידה.
- שישראל מחכה שהעולם יתרגל/יסתגל וישלים עם המציאות הזאת. ומקוה שאירועים קשים - כגון טרור באירופה, המצב בסוריה וכיו״ב - יסיטו ממנה את הקשב.
- שישראל תסכים ל"אוטונומיה״ עם זכויות מוגבלות לפלשתינים. אך לא למדינה.
- שישראל תמשיך בזהירות, בבניה בכל ההתנחלויות ומעבר להן, על-מנת לייצר בהדרגה, עובדה בלתי הפיכה.
נכון שרה"מ ושהב"ט מדברים לאחרונה ממש להפך. ומדברים כך ביתר שאת ככל שהממשלה מצטיירת יותר ויותר כלכודה בזרועות הפנאטיזם. הצרה היא, שבבירות העולם - בלונדון ובוושינגטון, בברלין ובפריז, במוסקבה ובבייג׳ינג - אף מנהיג איננו מאמין עוד לאף מילה של נתניהו וממשלתו". זו הצרה הצרורה, שהפנטיות היא השולטת, פנטיות בית הגידול האידיאולוגי שנתניהו עצמו. ממשיך ברק ומאבחן בצורה טובה מאוד את היעד של ממשלת נתניהו הנוכחית: "הממשלה "החטופה"
נתניהו בראשה מבינים שבחברה בריאה, הצעדים המתחייבים ממימוש האג׳נדה הזאת יקוממו את בית המשפט העליון - שיכריז על אי-חוקיותם, ואת החברה האזרחית - שתצא במאות אלפיה לרחובות ותבלום את המהלך. לכן, חיוני לפעול מראש, לאורך זמן ובהדרגתיות, על-מנת להחליש את בית המשפט העליון, לצמצם את סמכותו ולגמד את מעמדו; לקעקע את בטחונה העצמי של החברה האזרחית; להפחיד, להרדים ולהשתיק כל שיח ביקורתי. כל אלו נעשים יום יום לנגד עינינו". זו תורתם כולה, לכן "רק עיוור או מיתמם, בור או מתקרנף -לא יראה בצירוף כל אלה את תהליך שחיקת הדמוקרטיה ואת "ניצני הפשיזם". היעד ברור לכל כפי שברק טען: "קידום זוחל וערמומי, מבלי להודות בכך, של אג'נדת "מדינה אחת" מהירדן לים - אג׳נדה המהווה איום ישיר על עצם זהותה ועתידה של ישראל ועל הפרויקט הציוני כולו". מי שמודרך על-ידי אמונה עיוורת ולא לפי רציונליות, סופו שיוביל לאסון. על כן, "יהיה על כולנו, כן, כו-ו-ו-לנו - לקום ממקומות מושבינו, הנוחים והפחות נוחים-ולהפילה, דרך מחאה עממית ודרך פתק הבוחר - לפני שיהיה מאוחר מדי". כן, באמצעות מחאה דמוקרטית חוקית, או כפי שטען ברק בראיון בערוץ 2: "לא הצעתי לעמוד במרפסת בכיכר ציון ולמטה נתניהו במדי אס.אס ולא לתלות בובה של שרה עם הרגליים למעלה. כל אלה קרו בהנחייתו האישית של נתניהו". זהו סקופ שראוי והנוגעים בדבר ייקחו אותו לתשומת לבם. פוליטיקאים ציניים ואנשי תקשורת מסוימים הצליחו ליצור תדמית מעוותת של ברק. מי שמכיר אותו יודע שבין התדמית לבין המציאות, הפער עצום. אישית, אני מקווה שברק לא יתמיד בסירובו לחזור לפוליטיקה לטובת ישראל שפויה, בטוחה, שבה תגבר התקווה על הייאוש. 