פעם, כשהליכוד היה ליכוד, ומנהיגיה היו מנהיגים, מ
מנחם בגין ועד שמיר, ניתן היה להסכים או לחלוק בנושאים אידיאולוגיים מהותיים, אך השיח היה שיח רציני, גם אם לפעמים יצרי. כיום, חברי הליכוד ונבחריו הפכו לאוסף של מוקיונים, מתלהמים בלתי נלאים, מודרכים על-ידי תאבה בלתי מוגבלת להרוס כל מה שנבנה עד היום. מבחינתם, כל מה שהיה עד הממשלה האחרונה המכהנת כיום הוא מבחינת טריפה פוליטית, תרבותית, מדינית. לכן, אין מנוס אלא להרוס את הכל ולבנות מחדש על-פי התוכניות הארכיטקטוניות שלהם. אוי לארכיטקטים כאלה. אוי למנהיגים כאלה.
הנה לכם ציטוט מפיו של אחד המנהיגים האוטנטיים של הליכוד,
דוד ביטן, יו"ר הקואליציה: "יש משהו בתפקידי ראש המוסד והשב"כ, משהו שם עושה אותם שמאלנים. קורה משהו שאתה לאורך שנים בתפקיד הזה. אני מאמין שזו התפתחות שקרתה להם במסגרת התפקיד. דגן היה ימני קיצוני אחרי שהוא נכנס למוסד והוא יצא מהארגון הפוך. כולם שם שמאלנים, חוץ מ
אבי דיכטר". הוסיף הכוכב הפוליטי מבלי להתבלבל, אבחנה לגבי שר הביטחון לשעבר, יעלון, שהודח למעשה מן הליכוד: "הבעיה המרכזית שלו הייתה שהוא רמטכ"ל על. אנחנו לא צריכים שר ביטחון, שמשרת את הצבא במקום לשרת את המערכת המדינית. יש בעיה עם רמטכ"לים שהופכים לשר ביטחון. הם חושבים שזה לתפקיד לכל החיים". אודה ולא אבוש: מזמן לא קראתי דברי הגות כאלה.
נחזור למשפט קצר ממה שצוטט לעיל: "אני מאמין שזו התפתחות שקרתה להם במסגרת התפקיד". על-פי מיטב הבנתי בקריאה, המשמעות היא שתוך כדי התפקיד של ראש מוסד או ראש שב"כ, אנשים טובים, בעלי רקע לאומי או לאומני כמו אנשי הליכוד לוקים במחלת השמאלנות. הגורם למחלה, אם כן, זהו התפקיד. "רופא פוליטי" טוב כמו דוד ביטן אינו יכול שלא להתערב כירורגית בתופעה ולגדוע אותה מידית: אין ממנים יותר ראש מוסד או ראש שב"כ. הבעיה קטנה היא, אז מי ינהל את הארגון? אולי אין צורך בראש ארגון? מעניין. ואולי הפתרון הוא שראש הממשלה, שהוא הממונה על המוסד והשב"כ ינהל ישירות את הארגון. אלא שיש כאן סכנה ממשית שמא ראש הממשלה הנוכחי יידבק, חלילה וחס, במחלת השמאלנות כי הרי זו מחלה מדבקת. הוא עוד יכול להתחיל לדבר על שתי מדינות לשני עמים, ישמור אותנו האל הרחום, על הסכם פיוס עם טורקיה ללא התייחסות לגופות החיילים או האזרח מנגיסטו הנמצאים בידי חמאס. זה יהיה ממש אסון. גם העובדה ששעל-פי ההסכם המסתמן עם טורקיה לא ניתן יהיה לפגוע בהנייה היושב לבטח בעזה, זו בעיה קשה מאוד. הנה מה שאמר הח"כ ביטן בהקשר זה: "מה שבטוח שאי-אפשר לעשות לו כלום(להנייה, צ.ר.). יש לו ביטחון. גם ראש הממשלה לא יוכל לתת הוראה כזו. זה החיים הפוליטיים והמדיניים. לא כל דבר שאתה חושב שהולך להיות מחר בבוקר מתרחש". וביטן צודק מאוד.
תפקיד לכל החיים המה מה? ראש הממשלה ומקורביו לא כ"כ מסכימים עם ביטן, לכן הוציאו הודעה שזו לשונה: "ח"כ דוד ביטן אינו מצוי בפרטי ההסכם עם טורקיה. הדברים שאמר אינם נכונים, ואין להם אחיזה במציאות. הנושא לא נדון במהלך השיחות. ישראל שומרת לעצמה את כל הזכויות להבטחת ביטחונה בהתאם לנסיבות שיידרשו". יש כאן בעיה קטנה: אחד הגורמים, או ביטן או ראש הממשלה, משקרים. השאלה היא, מי? האמת היא שזה ממש לא חשוב. אם נסכם עד עתה, אז המסקנות הן: מסוכן למנות ראש מוסד או ראש שב"כ כי הם ילקו בשמאלנות. שנית, מישהו בהנהגת המדינה משקר.
ואיך ח"כ כה חרוץ כמו ביטן יפספס את ההזדמנות לבוא חשבון עם עוכר ישראל כמו משה בוגי יעלון! הנה דברים נוספים, פרי הגותו של ביטן: "הבעיה המרכזית שלו הייתה שהוא רמטכ"ל על. אנחנו לא צריכים שר ביטחון, שמשרת את הצבא במקום לשרת את המערכת המדינית. יש בעיה עם רמטכ"לים שהופכים לשר ביטחון. הם חושבים שזה לתפקיד לכל החיים". למה צריך רמטכ"ל שישרת את הצבא כשהוא בעצם צריך לשרת את ראש הממשלה? יעלון וכל שרי הביטחון האחרים שהיו גם רמטכ"לים, רחמנא ליצלן, הם פגע רע עבור מערכת הביטחון.
היינו יכולים להוסיף ולהוסיף אך המקום צר מלהכיל את הפארסה הזו.
אהוד ברק צדק בהגדירו את הליכוד "מפלגה חטופה", כי היא באמת כזו. ביטן, אלקין, רגב, לוין וכל יתר ה"חוטפים" השתלטו עליה. זהו הפרס למצביעי הליכוד. אגב, למען לא יחזרו מיני תומכים של "החוטפים" על המנטרה של רוב העם בחר בליכוד, נבהיר: 30 מנדטים שהליכוד קיבל מהווים רק 25% במכלל המנדטים. זהו לא רוב העם. הקואליציה מהווה ביטוי לרוב העם אך לא הליכוד.
