להלן רשמי ביקור בארה"ב בעניינים נקודתיים שונים במגוון תחומים.
תמרור "עצור" בכל הכיוונים בהצטלבויות כבישים עירוניים רבים יש בארה"ב, בניגוד לארץ, תמרורי "עצור" למגיעים לצומת מכל הכיוונים. למגיע ראשון לצומת יש זכות קדימה להיכנס לצומת ולחצות אותה. בצורה כזו נמנעות תאונות דרכים רבות ונמנע ויכוח מי לא עצר בצומת. כך גם מושגת בטיחות יתר בצומת. סביר להניח שהאמריקנים הגיעו למסקנה זו על סמך מוטוריות היתר הקיימת בארה"ב לעומת ארצות אחרות, ובמיוחד ישראל, ואין שום סיבה מדוע לא יוסדרו צמתים בצורה זו גם בארץ.
פניה ימינה ברמזור אדום ומעניין לעניין באותו עניין: במדינות רבות בארה"ב מותרת פנייה ימינה ברמזור אדום אלא אם כן מצויין אחרת בצומת. במקרה של פניה ימינה כשהרמזור אדום, דינו של רמזור אדום כדין תמרור "עצור". כלומר, יש לעצור את הרכב עצירה מוחלטת ומותר לבצע את הפניה ימינה רק אם הצומת פנויה. נוכח התגברות הצפיפות התחבורתית בארץ, מן הראוי להנהיג הסדר דומה גם ביחס לסידור זה שיכול להקטין את העומס בצמתים. זה יחייב כמובן שינוי הרגלי הנהג הישראלי ואין לטעון מראש שסידור שכזה לא יפעל בארץ; כשם שיש לכבד ומכבדים תמרור "עצור" כך יש לכבד את הסדרי הפניה ימינה ברמזור אדום.
גישה לחופים ציבוריים בסוף השבוע האחרון הגענו לחוף הים בעיירה האף מון ביי ("מפרץ חצי הירח") שבקליפורניה. על החוף הציבורי שם נבנה מלון "ריץ" היוקרתי. כחלק מהיתר הרישוי של המלון הוא התחייב לאפשר גישה חופשית של מבקרים, גם כאלה שאינם אורחי המלון, לחוף הים ולטיילת שפותחה על-ידי המלון, כולל חנייה חופשית בחניון של המלון. דבר זה מתקיים הלכה למעשה. רבות דובר על ביטול הפרטת חופי הים התיכון וים כנרת, אך בפועל דבר לא נעשה, והגישה ברכב או ברגל למרבית החופים, ובמיוחד אלה "הפרטיים", עדיין כרוכה בתשלום, בין אם מדובר באורחי המקום (שם התשלום מגולם בדמי השהייה במלון) ובין אם מדובר באורחים מבחוץ. דבר זה הינו ביטוי נוסף לאימפוטנטיות של הרשויות באכיפת החוק ובהשלטת שלטון החוק.
הפקעות המחירים בארץ דוגמה נוספת לחדלות האונים של הרשויות בארץ ניתן לראות בספסרות הבוטה הפושה בארץ. למרות גופי אכיפה ובירור שונים כמו הרשות להגנת הצרכן, הרשות למניעת קרטלים, משרד התמ"ת, וכד', עדיין חייב הצרכן לשלם מחירים מופקעים המוכתבים על-ידי קרטלים שונים. כך למשל, נתקלתי לאחרונה בחנות כלבו במוצר זהה לזה הנמכר בארץ, כאשר המחיר לצרכן בארה"ב זול פי חמישה (!!) מהמחיר הנמכר על-ידי רשת גדולה בארץ. גם אם היו קנייני הרשת בארץ קונים מוצר זה במחיר לצרכן בארה"ב ומוכרים אותו לצרכן בארץ בכפל המחיר, עדיין הצרכן הישראלי היה יכול לשלם פחות ממחצית המחיר שהוא משלם כיום עבור אותו מוצר. למותר לציין שאף אחד מגופי הגנת הצרכן בארץ לא מצא לנכון להתערב בספסרות בוטה זו, במיוחד כשמדובר במוצר הנצרך בעיקר ע"י קשישים חסרי אמצעים וחסרי ברירה.
הפרדת הרשויות בארה"ב לעומת ישראל אחד מעקרונות הדמוקרטיה הוא הפרדת הרשויות. בארה"ב לא יעלה על הדעת שבית המשפט העליון יאפשר הפרת החוק על-ידי המדינה. רק לאחרונה סיכל ביהמ"ש העליון בארה"ב את כוונת הנשיא אובמה לתת "חנינה" לכעשרה מיליוני מהגרים לא-חוקיים, בעיקר היספניים. בארץ, לעומת זאת, אני אישית נתקלתי במקרים שבהם הפרות החוק מתבצעות בידיעת בתי המפשפט, ולמעשה תוך מתן התר, בחוסר מעש, ומסיבות פורמליות, להמשיך בהן. תארו לכם איזו סערה הייתה פורצת בארה"ב לו שופט שחור בביהמ"ש העליון היה קובע שקריאה לשחורים לפתוח במהומות ובמעשי ביזה איננה קריאה לפתוח באלימות אך כאשר השופט סאלים ג'ובראן קבע בפס"ד בדעת מיעוט (בערעור של סאלח ראעד מהתנועה הצפונית על הרשעתו) שקריאה לפתוח באינתיפאדה מים לים איננה מהווה הסתה לנקוט באלימות, הדבר עבר בארץ בשקט גמור.
ורק אצלנו לא חסר מים על שלטי הדרכים המוארים ברחבי קליפורניה, מדינת החקלאות הגדולה ביותר בארה"ב, שעליהם מתפרסמות הודעות חרום לציבור, כמו למשל במקרה של חטיפות ילדים, זמני נסיעה ליעדים שונים וכד', מופיעה ההודעה הבאה: "יש עתה בצורת חמורה. חסכו במים בהשקאת גינות". בדרום קליפורניה, בעיר קרלסבד שבמחוז סן דייגו, מוקם עתה מתקן ענקי להתפלת מי ים בשיטת האוסמוזה ההפוכה ובתכנון של חברת DE טכנולוגיות הישראלית אבל עדיין מתבקשים תושבי מדינה זו לחסוך במים. ואילו אצלנו, מסתבר, יש עודף מים עד כדי כך שרשות המים הורתה למפעלי התפלת המים במדינה לקצץ יותר מ-10% מתפוקת היצור שלהם כי מסתבר שאצלנו יש דווקא עודף מים....
