ההסלמה בטרור הרצחני המגיע לרחובותינו ולתוך בתינו מעוררת את השאלה הנִצחית - עד מתי יישפך דם בארץ ישראל, והאם יש בכלל דרך לגבור על הטרור ואולי גם להגיע עם הערבים להסדר קבע. זאב ז'בוטינסקי טען כבר לפני 80 שנה שהערבים יחדלו מניסיונם לסלק אותנו מארץ ישראל רק לאחר שיהיו משוכנעים שלא יצליחו לעשות זאת, וכל עוד תישאר בקִרבָּם התִקווה המינימאלית שיש להם אפילו צל של סיכוי לסלקנו מכאן - הם ימשיכו בטרור ואף יגבירו אותו ולא יסכימו לשום הסדר איתנו. לכן הציע ז'בוטינסקי להקים "קיר ברזל", שמשמעו - אחדות יהודית מוצקה בארץ ישראל ומעשים שיבטאו וימחישו בבירור את נחישותנו להיאחז בארץ ישראל, ולכן אסור בשום פנים לדבר על הסכמים או על ויתורים כל עוד לא השלימו הערבים, אפילו שלא מרצון, עם הזכות היהודית המוסרית וההיסטורית לריבונות על ארץ ישראל.
הדרך שמרחיקה הסדר מדיני לצערנו, אנו נוהגים בדרך הפוכה, שמעודדת את הטרור ומרחיקה סיכוי להסדר מדיני. הטרור הערבי מקבל עידוד רב נוכח קולות של יהודים, גם בתוך ישראל, הקוראים להעלות בפני הערבים והעולם "הצעות יצירתיות" של "פתרונות מדיניים", הסדרים מדיניים", "פתרון שתי מדינות" ודיבורים דומים כגון אלה.
הטרור מתעצם במיוחד נוכח דיבורים בממשלת ישראל על תמיכה בהקמת המדינה הערבית ה-23 ממערב לירדן, נכונות לדון ב"יוזמה הערבית" הכוללת נסיגה לקווי 1967, ונוכח הקפאה של ההתיישבות ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים.
הטרור יפחת בהדרגה אם ניזום התיישבות רחבה בכל מרחבי יהודה ושומרון, אם נודיע קבל עם ועולם שבין הירדן לים יש מקום רק למדינה יהודית ודמוקרטית אחת, בקול אחד, אחיד, צלול וברור. אלה ימחישו את נחישותנו להיאחז בארץ למרות הטרור ואיבת העולם.
כל עוד יעלו בתוכנו קולות אחרים - הטרור רק יתעודד ויגבר.
בידינו הבחירה. הכול בידינו.
פתרונות אפשריים לאחר ההשלמה ולאלה השואלים איך נמנע "מדינה דו-לאומית" ואיך נשמור על הדמוקרטיה ועל זכויות התושבים הערבים ואיך נמנע הידרדרות במעמדנו בעולם ובידודנו הבינלאומי הגובר - נשיב שדווקא היום, מול נכונות לשתי מדינות ולוויתורי אולמרט וברק המפליגים, דווקא בשל כך רואה בנו העולם "מכשילי השלום", כי הרי גם בישראל יש המאשרים זאת, ובשל כך גובר הבידוד הבינלאומי שלנו.
ובעניין "השד הדמוגרפי" והדמוקרטיה - יש פתרונות מובהקים שיועלו רק לאחר שהערבים ישלימו עם הזכות הריבונית ההיסטורית של היהודים בארץ ישראל. פתרונות שהעלו למשל זאב ז'בוטינסקי (שני פרלמנטים - יהודי וערבי),
מנחם בגין (אוטונומיה לאנשים ולא לשטחים) וד"ר מרדכי קידר (תוכנית האמירויות).
אולם כל עוד אין השלמה ערבית כזו - והיא לא תהיה כל עוד מנשבת הרוח השמאלנית בתוכנו - לא כדאי בכלל לפרט בשלב זה.
- להלן דוגמה לפתרון אפשרי אותו ניתן להעלות לאחר שהערבים יכירו בזכות הריבונות היהודית על ארץ ישראל.
- להלן גם צפירת הרגעה לאיומי "השד הדמוגרפי".
