האפלה זורחת באוניברסיטת "בר-אילן"

האפלה זורחת באוניברסיטת בר-אילן, כשבוחנים את יחסה האקדמי לאיש מדע בעל מוניטין בינלאומי בשם ד"ר אורי וייס, המרצה בבר-אילן לתואר שני במנהל עסקים. אורי וייס כתב את עבודת הדוקטורט שלו בהנחיית חתן פרס נובל, פרופ' ישראל באומן. הוא סיים בהצטיינות יתרה את לימודי התואר השני במשפטים באוניברסיטת תל אביב בהנחיית פרופ' עמרי ידלין. באוניברסיטת בר-אילן זורחת לה האפלה, כשנותנים גיבוי להחרמת מרצה עקב דעות פוליטיות, אותן השמיע ככל אזרח מחוץ לכותלי אולם ההרצאות. לד"ר אורי וייס יש דעות פוליטיות, אותן הוא מבטא מעל דפי העיתונות היומית ובבלוג, המתפרסם בעיתון הארץ. נוסף על עבודתו האקדמית ד"ר אורי וייס הוא משורר מוערך ושיריו מוצאים דרכם לכתבי עת ספרותיים. אך באוניברסיטת בר-אילן נושבות להן הרוחות הרעות, שהתייחסו לאיש רוח בתקופת המקרא, שלא הלך בנתיבי הקונצנזוס כאל "משוגע איש הרוח" או "בן מוות האיש הזה". אותה אווירת רדיפה פוליטית של פשחור בן אימר בימי צדקיהו מעלה היום את אוניברסיטת בר-אילן על שרטון של אוניברסיטה הבועטת בנורמות אקדמיות אלמנטריות. באוניברסיטה, בה שוררת אווירת פשחור בן אימר התקבל התר תמוה המאפשר לסטודנטים, שדעתם אינה נוחה מדעותיו של ד"ר אורי וייס, לא לגשת לבחינת גמר בקורס לתואר שני במנהל עסקים. סטודנטים פטורים מלגשת לבחינה המסכמת בקורס, ופשחור בן אימר קבע, מי שלא ייגש לבחינה יקבל ציון עובר. על אווירת הרדיפה ניצח מנכ"ל תנועת "אם תרצו", מתן פלג, שבפאתוס מבעית ומבחיל הכריז, ש"שיש ליצור הרתעה משמעותית דרך השעיית המרצה ד"ר אורי וייס מכל פעילות מחקרית ואקדמית" מסתבר, שגם הנהלת האוניברסיטה תפסה את עצמה, שהיא עלתה על שרטון והבינה באיחור רב, שנתנו לסופות האפילה לזרוח בין כתלי האקדמיה. מאוחר מדי הבינה הנהלת האוניברסיטה שהיא חייבת לבלום את סופות האפלה, כשמשתוללת לה החלטה הנותנת ציון עובר לתלמידים הפטורים מחובת בחינה עקב דעות שהשמיע מרצה בבמות פרטיות מחוץ לכותלי אוניברסיטת בר-אילן. מאוחר מדי הבינה הנהלת האוניברסיטה שהיא מגחכת עצמה לדעת בהחלטה הפוטרת תלמידים מחובת בחינת גמר וקבלת ציון עובר. את הכתם על הקיר היא כבר לא תצליח להסיר. האפלה זורחת לא רק באוניברסיטת בר-אילן, היא זורחת במלוא "תפארתה" בדמות הרב איל קרים, המקודם בימים אלו לדרגת אלוף בצה"ל, כשמטמטמים אותנו שכל דבריו בשנת 2003 היו תחומים אך ורק ב-ד' אמות של פלפול בדף גמרא. ב-ד' אמות של דף גמרא מותר לאנוס גויה יפת תואר כדי למלא מצברים בהמיים של חייל לוחם, מותר לשרוף ספרים כמו הברית החדשה, כשבתוכנו עדיין חיים אודים עשנים שנותרו מימי האימה, שהתירה לשרוף ספרים ועברה לשריפת אנשים. "סורה חושך מפני האור"!!