תינוקות הם בני אדם חסרי ישע. הם לא יכולים לטפל בעצמם ונזקקים לנו הגדולים לתת להם את צרכיהם 24 שעות ביממה עד להגיעם לבגרות. החיים המודרניים נותנים לנו אמצעים למכביר ואחד מהם הוא הרכב או המכונית הפרטית.
המכונית היא כלי יוצא מהכלל, ולכן הפיתוי להשתמש בה הוא רב. בנסיעותינו לחנות, לעבודה, לבילוי ועוד, ובין השאר להסעת תינוקות למעון או לפעוטון או לגן הילדים. אלא שאנחנו יצורים חושבים ורבות מחשבות המטרידות אותנו במהלך הנסיעה, ולכן לצערי קורים לאחרונה מקרים רבים יחסית של שכחת ילד/תינוק באוטו, ומציאתו רק אחרי שסבל סבל רב והוצא למוות בחום רב.
יש רבים וטובים העובדים על מציאת פתרונות טכניים שיחייבו אותנו לשים לב שאנו משאירים תינוק באוטו, לדוגמה משהו שיתן קול כמו השארת אורות דולקים, או נורה אדומה שתדלק ותתריע כי עלינו לבדוק את המושב האחורי.
אלא שיש עזרים פשוטים לבינתיים, לדוגמה בעבר במקום טישו היו מטפחות אף מבד, כאשר מישהו רצה לזכור כי יש לו מטלה לבצע הוא היה עושה קשר במטפחת, ואז זה גם בלט בכיס, וגם בלט עם הוצאת המטפחת לקינוח האף או יבוש הזיעה.
אישתי שתחיה הציע הצעה פשוטה אבל ניתנת לישום מידי, והיא - חבל או רצועה כדוגמת חגורות הבטיחות יקשר על-ידי הנהג עם כניסתו לאוטו, כמו שהוא קושר את חגורות הבטיחות, ואז כאשר הוא ירד יהיה עליו להתיר גם רצועה זו, וזה יזכיר לו את בנו או בתו הנמצאים באוטו.
אימוץ הצעה זו יביא ללא ספק להקטנת הפגיעות בנפש, אותן חווינו לאחרונה, ואולי יחסל זאת לחלוטין. חייבים לחשוב ולחפש כל דרך, לאו-דווקא מסובכת, לאו-דווקא הטלת האחריות על משהו מכני, אלא החזרת האחריות להורים ולנוהגים ברכב.