הרהור מס' 1: נסיון הפיכה צבאית כושל בטורקיה. הרעיון כבר בעבע בחברה הטורקית מזה זמן רב וכבר היה מיני נסיון בעבר עם התנגדות חברתית שפרצה בערים הגדולות בהובלת איסטנבול אך המהלך דעך ו
ארדואן מיהר לחזק את אחיזתו, בבחירות בהם זכה לרוב, תוך הקצנה אידיאולוגית דתית בליווי טיהור גדול בשורות הצבא. החוקה החדשה הפכה אותו לסולטן ושליט כמעט יחיד בנוסח העבר, והארמון שבנה באנקרה היא חיקוי לארמון המגלומני של צ'אוצ'סקו. הצבא, שלא רווה נחת מהדרך החדשה, רצה להחזיר את טורקיה לנתיב שהכתיב אתא תורק לאמור: הפרדה בין דת למדינה ומדינה חילונית באוריינטציה מערבית ולא דתית איסלמיסטית בנוסח ארדואן. אבל כמו שבכדורגל צריך לדעת לבנות חומה כך צריך לדעת לארגן הפיכה צבאית. הנסיון בטורקיה היה חובבני, רשלני, לא מתוכנן ובעיקר לא מתואם בתוך הצבא, כך שרק חלקים ממנו פעלו וכך גם נכשלו. עכשיו ארדואן יטהר שוב את הצבא, ימלא השורות בנאמניו, יחזק את אחיזתו, יקצין את הצד האיסלאמי ויבטיח את נשיאותו לתקופה ארוכה. ההסדר עם ישראל יבוצע, המיליונים ישולמו ושיטת הכול כלול תחזור לשמחת הישראלים לשנה הבאה. וכל זה לא מאהבת ישראל אלא מאינטרסים איזוריים וקשרים עם אירופה וארה"ב אליהם ישראל צריכה להתייחס בזהירות הראויה.
הרהור מס' 2: כל ערוצי החדשות עסקו בפיגוע בניס. כל הפרשנים והמומחים מהשב"כ והמוסד היו תמימי דעים ששלטונות צרפת לא מוכנים למצב החדש של התמודדות עם טרור פנימי ובמיוחד טרור של יחידים המוסתים באידאולוגיה של האיסלאם הקיצוני, לאמור: להלחם בכופרים הנוצריים שכבשו את ירושלים במסעי הצלב. המסר שהשמיעו הפרשנים, שלמרות המצב, המסוכן צרפת מגנה על החוקה ומאחר שיש בה מגבלות משפטיות קשה להם לסטות ולהלחם ביתר יעילות. וכאן טמונה המכשלה של אירופה - שבמקום להגן על הרפובליקה ועל התושבים, על ביטחונם ועל יציבתם, הם שבויים בקלישאה הישנה של להגן על החוקה. הפתרון העכשווי למצב הנוכחי והמסוכן הוא להגן על המדינה ועל הרפובליקה על-ידי שינויים בחוקה, הגמשת החוקים ומתן כוח יתר לשירותי הביטחון להגן על המולדת. לחובבי ההיסטוריה - אני רוצה להזכיר כי ביוון, מולדת הדמוקרטיה (שלטון העם), בשעת משבר ואיום ביטחוני מינו דיקטטור לתקופה מוגבלת עם סמכויות נרחבות עד להיעלמות הסכנה. כדאי לאירופה ללמוד מההיסטוריה. גם בארץ, לצערינו, יש קבוצות לא מעטות שמשחקות את תפקיד מגיני הדמוקרטיה, ומגיני זכויות האזרח על חשבון ביטחון המדינה ואזרחיה. לפיכך ניתן לומר שאם לא נגן על המדינה, על בטחונה ותושביה לא תהיה דמוקרטיה ולא רפובליקה ושום משחקי זכויות אדם אוניברסלית יוכלו להציל את המולדת.
הרהור מס' 3: פיגוע טרור איסלאמי קטלני בניס (הריוויירה הצרפתית), עשרות הרוגים ופצועים, ביניהם ילדים ותיירים רבים ביום חגיגות הבסטיליה. הגיע הזמן שאירופה כולה תתעורר ותבין שהטרור, דאעש, נמצא בתוכה, פעיל ומסוכן. הדרך להלחם בהם באמצעות חקיקה שתאפשר לזרועות הביטחון חופש פעולה נרחב יותר - אמצעים קשים יותר - בנוסח חוק הגנת המולדת או חוק ביטחון פנים-כפי שהונהג בארה"ב ובמספר ארצות נוספות, כדי לאפשר לכוחות הביטחון יתר פיקוח על גורמים עוינים. לאחרונה הגיעו לישראל מספר משלחות מארצות שונות כדי ללמוד מאיתנו דרכי פעולה ודרכי מלחמה בטרור, בהיות ישראל בין המובילות בעולם בתחום רגיש ומסוכן זה. עם זאת,
האיחוד האירופי במקום להלחם בטרור משקיעים יותר מאמצים בגינוי ישראל, בניסיונות סרק להביא להסכם מאולצים עם הפרטנרים שלנו ובסימון מוצרים מיש"ע. אולי עכשיו יבינו שהבעיה לא אצלנו אלא נמצאת בחצר שלהם, כי בעיני האיסלאם הקיצוני הם הכופרים והם המטרה העיקרית. לכן עורה אירופה לפני שיהיה מאוחר מדי.
הרהור מס' 4: חוק העמותות עבר בכנסת בעיתוי מושלם. החוק בא כדי לגונן על שלטון החוק, על הדמוקרטיה ועל יציבות השלטון. מאידך החוק מערער את יציבות העמותות המתנגדות לשלטון, את מקורות הכספים שלהם, את התורמים הבעייתיים ואולי בעקיפין ולפעמים בלי ידיעה גם מגורמים עוינים. ולכן הטענות שמדובר בפגיעה בדמוקרטיה הן עיוות מודע של פרשנות המושג דמוקרטיה שתפקידה להגן על העם והמדינה ולא לחשוף אותה לפגיעה חיצונית. ועדת הסנט האמריקני קבעה מפורשות כי הממשל של אובמה (אולי בלי ידיעתו הספציפית) העבירו כספים לעמותת V-15 כדי לנסות ולהפיל את נתניהו בבחירות האחרונות. אז אם ארה"ב הרשתה לעצמה, מה יגידו מדינות אחרות ובמיוחד ארגונים פרו-פלשתינים כמו BDS, ארגונים עוינים כדי לפגוע בישראל. לפיכך כל הטוענים כנגד החוק נושאים את שם הדמוקרטיה לשווא ומעוותים את כוונתו המקורית. האיחוד האירופי הצבוע מתנגד ולכן שאלתי באיזה מדינה באיחוד או בעולם בכלל אפשר להכשיר ארגונים ועמותת הפועלות כדי למוטט, להחליף ולפגוע בשלטון קיים. מדינה נורמלית לא תיתן יד להתערבות זרה ומי שמפחד לגלות את ה-מקורות הכספיים או התורמים מוכיח שיש לו מה להסתיר. טוב עשתה הכנסת-שלא נתנה יד למצב הזה בישראל.
הרהור מס' 5: לדרוך על אדמת גרמניה ועל ראשו של התמנון, דרך מוזאון השואה המוזאון היהודי, ווילה וונזה ורציף 17, הרובע היהודי שחלקו החיצוני הפך למרכז בילויים מוביל בעיר, על כל האנדרטאות והסמלים היהודים אין הנאה שבנקמה מתוקה ממנה. הייתי במחנה עקורים בברלין בשנת 1946 כשרוב העיר הייתה הרוסה לחלוטין, ומאז 3 פעמים נוספות, גם כדי ליהנות מעיר תוססת, משופצת להפליא וגם כדי להוכיח ולהדגיש (אפילו לעצמנו) את כוחות הנפש והגוף ביכולתו של העם היהודי לקום מהחורבות, מתוכנית ההישרדות של החיים ולהפגין נוכחות על אדמת גרמניה.
