ושוב באה לידי ביטוי קלות הראש הבלתי-נסבלת של הנהג הישראלי המצוי, הניחן באגו אישי-חולני, כשהוא שוכח ברכב את בנו או בתו, כשראשו וכולו הם רק בעצמו.
הדברים אמורים במיוחד בפעוטות חסרי-ישע, הנשכחים חדשים לבקרים במכונית, ומוצאים תוך כדי כך במהרה את מותם. בדרך זו נקטלו בסוף השבוע חייה של פעוטה בת שנה ושלושה חודשים, בעת ששהתה במשך שעה ומחצה ברכב סגור, עד שאביה הואיל, מאוחר מדי, להיזכר בקיומה ולאתר אותה.
הפעוטה נמצאה חסרת-הכרה, ללא כל דופק וללא נשימה. הסטטיסטיקה האכזרית מעידה כי זהו מקרה המוות החמישי של מי שנשכח ברכב במרוצת החודשיים האחרונים, וכמו בפעמים הקודמות - גם הפעם מצאה הפעוטה בדרך זו את מותה, עם אבחנה חוזרת ונשנית של מכת-חום כסיבת הפטירה.
מנתוני ארגון "בטרם" לבטיחות-ילדים, עולה כי בין השנים 2008-2016 אירעו 400(!) מקרים של שכחת-ילדים ברכב. מסתבר כי 22 מהמקרים האלה הסתיימו במוות.
רשלנות לשמה כך או אחרת, אין מנוס מהמסקנה העגומה ששכחתו של ילד ברכב היא, במפורש, נטישה, ובתור שכזו רשלנות לשמה. במקום שההורה יציב בראש מעייניו את שלומו וביטחונו של ילדו - הוא עסוק, משום מה, בענייניו הפרטיים, כשהאגו האישי שלו משחק על חשבון טובתו של ילדו.
עקב ריבוי מקרי נטישת הילדים בכלי-רכב - הגיעה העת לנקוט באמצעי-הרתעה הולמים. בין היתר יש לשקול שימושם של מתקני-התראה ברכב, כמו פעמון-אזעקה, שיופעל בעת עזיבתו, ולחלופין - הפעלת צלצול בטלפון הנייד, כתזכורת סביב מועד ההגעה המשוער.
בכל מקרה, ראוי לוודא, בטרם נעילת הרכב, שהוא אכן ריק מנוסעים, ומה שחשוב לא פחות, כמובן, הוא לא להותיר ילד ברכב סגור, אף לא לדקה.
בד בבד עם נקיטת אמצעי-ההתראה האמורים,יש לשקול הטלת עונשים מרתיעים על מי שנוטש ברכב את זולתו, כדי למנוע בכך את אסון העתיד.
