גובה החיוב בארנונה המוטל על המחזיק בנכס הינו מכפלת שטח הנכס במ"ר בתעריף למ"ר שנקבע בהתאם לסיווג הנכס בצו הארנונה הרלוונטי. על כן, לסיווג הנכס השפעה מכרעת על גובה החיוב בארנונה.
צווי הארנונה השנתיים של כל רשות מקומית כוללים רשימה ארוכה ומסועפת של סוגי נכסים ותתי סוגים של נכסים, כשתעריפיהם בצדם. כך למשל, צו הארנונה של עיריית תל אביב-יפו מבחין בין שני סיווגים עיקריים: בניינים שמשמשים למגורים ובניינים שאינם משמשים למגורים. הסיווג שעניינו בניינים שאינם משמשים למגורים כולל מספר סיווגי משנה. במסגרת כך, קובע הצו סיווג שיורי, לרבות "משרדים שירותים ומסחר" שבו נקבע תעריף הארנונה לנכסים שאינם משויכים לסיווגים שעבורם נקבעו תעריפים מיוחדים (כגון "בתי מלאכה ומפעלי תעשיה", "מחסנים", "בתי תוכנה", "בנקים", "בריכות שחייה" ועוד). סך הכול כולל הצו אלפי סיווגים.
המשמעות הכספית של הסיווגים השונים עשויה להסתכם באלפי שקלים לשנה. כך למשל בצו הארנונה לשנת 2016 של עיריית תל אביב-יפו, התעריף בסיווג השיורי לרבות "משרדים שירותים ומסחר" נע בין 250 שקלים למ"ר ובין 366 שקלים למ"ר תלוי באזור שבו מצוי הנכס. לעומת זאת התעריף בסיווג של "בתי מלאכה ומפעלי תעשיה" עמד על 160 שקלים למ"ר לנכס ששטחו עד 200 מ"ר. בסקר שערך אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר, נמצא כי עסקים בתל אביב בענפי המסחר והשירותים, חנויות ומשרדים, משלמים ארנונה הגבוהה ב-40% מהארנונה שמשלמים עסקים בענפי התעשיה והמלאכה.
במצב דברים זה אם קיים עסק בתל אביב המסווג בסיווג השיורי של "משרדים שירותים ומסחר", שווה לבדוק אם ניתן לשנות את סיווגו לסיווג בתעריף הזול יותר של "בתי מלאכה ומפעלי תעשיה".
בשנים האחרונות, מסתמנת מגמה בפסיקה של בתי המשפט בענייני ארנונה להתאים את המונחים "בית מלאכה" ו"מפעל תעשייתי", והמונח "פעילות ייצורית" המתבצעת בהם, למציאות הכלכלית-טכנולוגית המתפתחת. בתי המשפט הכירו בכך, כי עם השנים חלו שינויים מרחקי לכת במציאות הכלכלית-טכנולוגית, ופעולות שנעשו בעבר באמצעות מכונות תעשייתיות גדולות מתבצעות כיום על-ידי מחשבים. כיום, פעילות ייצורית אינה מתקיימת עוד רק בבתי מלאכה מסורתיים ובמפעלי תעשיה המעלים עשן, אלא גם במתכונת "היי-טקית".
מגמה זו באה לידי ביטוי, בין היתר, בהכרה של בתי המשפט במספרות (פס"ד מישל מרסייה) ובמכבסות (פס"ד זהר) כמלאכה ותעשיה.
כברת דרך משמעותית בהקשר זה נעשתה על-ידי בית המשפט העליון בר"מ 1676/15 ברודקאסט וידאו ש.ב בע"מ נ' מנהל הארנונה בתל אביב-יפו (ניתן ביום 9.6.16). המדובר בבקשת רשות ערעור שהגישה חברת ברודקאסט וידאו ש.ב בע"מ השוכנת בתחומי העיר תל אביב ושעיסוקה בהפיכת חומר גלם מצולם לסרט ערוך בטלוויזיה ובקולנוע ("פוסט פרודקשן"). מנהל הארנונה סיווג את הנכס בסיווג השיורי של "משרדים שירותים ומסחר". ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית ובית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים קבלו את הסיווג וקבעו כי פעילות של פוסט פרודקשן אינה עולה כדי "מלאכה ותעשיה" אלא קרובה יותר במהותה ל"מתן שירותים". בית המשפט העליון הפך את החלטת הערכאות הקודמות וקבע כי פעילות של פוסט פרודקשן מצריכה עבודה טכנולוגית מורכבת המתבצעת באמצעות מכונות ומערכות בעלות שווי רב, וזהו מאפיין "תעשייתי" ולא "שירותי".
לפסק הדין זה עשויה השלכה על סיווג נכסים בהם מתקיימת פעילות בתחומי ההייטק, ניו מדיה, תקשורת ועוד והמסווגים כיום בסיווג של "משרדים שירותים ומסחר". ההמלצה לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי, משפטי וכלכלי, על-מנת לבחון את האפשרות להביא לשינוי סיווג ל"בתי מלאכה" ו"מפעלים תעשתיים", דבר שעשוי להוזיל באופן משמעותי את גובה החיוב בארנונה.
