פיגועים נוספים בוצעו באירופה לאחרונה, שוב על-ידי מוסלמים, ודאעש נטל עליהם אחריות. השאלה האם המחבלים באמת היו קשורים לדאעש איננה רלוונטית, מאחר שהם ייחסו את עצמם לארגון והלה לקח על עצמו את האחריות. עם היד על הלב: לפני שנחשפה זהות המחבלים, האם מישהו מכם חשב שהפיגוע בוצע על-ידי נוצרי או יהודי, או שישר חשבתם על מוסלמי? התשובה היא, שברגע ששומעים שהיה עוד פיגוע, המחשבה הראשונה שלנו היא שמדובר במוסלמי, ואם המחבל לא היה מוסלמי - אז מדגישים זאת. כך למשל, כאשר אנשים שומעים דהירה, הם חושבים על סוסים ולא על זברות. הקישור הזה בין מוסלמי לפיגוע כבר הפך לתגובה מובנית אצלנו לאור ניסיון העבר. החיבור הזה לא עושה יחסי ציבור טובים לאיסלאם, במיוחד כאשר רבים בעולם מנסים להסביר שאלו אינם הפנים האמיתיות של האיסלאם. לא כל המוסלמים הם מחבלים, אבל האיסלאם צריך לעשות בדק בית פנימי ולראות למה רובם המוחלט של המחבלים הם מוסלמים.
|
נקודה נוספת על הפיגועים שהיו לאחרונה, נוגעת לתגובה האירופית. אירופה חייבת לעבור שינוי מחשבתי כדי לדעת איך להתמודד עם הטרור המתרחב בשטחיה. הדבר הראשון שצריך להבין הוא, שלפעמים יש צורך בפגיעה בדמוקרטיה כדי להגן על אותה דמוקרטיה. כדי לסכל פיגועים, צריך לבצע חקירות, מעצרים, האזנות ומעקבים, דבר שאינו תואם להלך הרוח של רוב מדינות אירופה כיום. הדבר קשור לתקינות הפוליטית, והחשש שהאמירה "טרור איסלאמי" תפגע באזרחים המוסלמים באותן מדינות. לכן, יש צורך בשיתוף פעולה בין מנהיגי הקהילות המוסלמיות באירופה והשלטונות המקומיים. הדבר יעזור למוסלמים לנקות את שמם הכולל כמחבלים, ויועיל לשלטונות למגר את הטרור מבעוד מועד.
|
כוחות הביטחון חיסלו השבוע המחבל שרצח את מיכאל מרק ונעצרה החוליה שסייעה לו. אחד מאנשי החוליה הוא איש מנגנון הביטחון של הרשות הפלשתינית, שמעצרו הוביל לחשיפת שאר חברי החוליה. לא נמסרו פרטים על-אודות מעצרו של אותו מחבל מהרשות הפלשתינית, והדבר מעלה מספר שאלות. קודם כל, האם גורמים ברשות הפלשתינית ידעו שאחד מעובדיהם קשור לפיגוע? אם כן, האם הם יידעו את גורמי הביטחון בישראל וסייעו במעצרו? האם ישנה אפשרות שגורמים ברשות ידעו על כך, ובחרו שלא לשתף את גורמי הביטחון בישראל? והשאלה הגדולה מכולן: האם זוהי רק ההתחלה ובפיגועים עתידיים יהיו יותר מעורבים מהרשות הפלשתינית?
|
השבוע הגיע לסיומו קורס נוסף של מנגנוני הביטחון של החמאס, אולם מדובר בקורס שמיועד רק לנשים. אותן נשים עברו טירונות שכוללת היכרות עם גורמי הביטחון בישראל, ריגול ושימוש בנשק. נאמר שנשים אלו לא עתידות להצטרף לארגון, אלא להקנות להן כלים להגן על בתיהם מפני סכנות. זוהי איננה הפעם הראשונה שמדווחים על פעילות נשים בחמאס, אולם בעבר הנשים לא עסקו בתפקידי לחימה, למעט הפיכתן למחבלות מתאבדות. השאלה היא מה הביא לשינוי טקטי זה, שמאפשר לנשים לקחת חלק עתידי בלחימה. ככל הנראה, הכוונה היא למלא את שורות הארגון, לאחר מותם של פעילים רבים בסבבי הלחימה נגד ישראל. משמעות נוספת היא האיום הניצב כעת בפני צה"ל. כאשר צה"ל נכנס לרצועה, אי-אפשר לדעת מאין יצוץ האיום הבא כאשר כל בית יכול להיות ממולכד וכל אחד יכול להיות מחבל. כעת האיום מתחדד, כאשר מראים שגם הנשים עוברות אימונים צבאיים, והן הופכות לאיום שיש לקחת בחשבון.
|
סוכנות הידיעות האירנית דיווחה השבוע, כי מפקד כוח בסיג' (כוח גייסות ההתנגדות), מוחמד רדא נקדי, ביקר לאחרונה בקוניטרה שבגבול סוריה-ישראל. לא ניתן הסבר לביקור, אולם לפי התקשורת הערבית שציטטה את הדיווח, זוהי הפעם הראשונה שאירן מדווחת בצורה רשמית על ביקור של גורם כה בכיר במשמרות המהפכה במקום כה קרוב לישראל. קודם כל, יש להבין מהו כוח בסיג'. מדובר בכוח שהוקם בנובמבר 1979, והוא מורכב מגברים צעירים או מבוגרים מדי לצבא (מתחת ל-18 או מעל 45) ונשים מכל הגילאים. הכוח נטל חלק פעיל במלחמת אירן-עירק, כאשר ילדים ממנו נשלחו למות בשדות מוקשים וכך לפנות את הדרך. לאחר המלחמה הוא הפך אכיפת חוק, ונטען שהיה מעורב בתקיפת תומכי הרפורמה בתנועת המחאה באירן בשנת 2009. אין זה תפקידו של כוח בסיג' לפעול מחוץ לגבולות אירן, אלא תפקידו של כוח קודס. ביקורו של נקדי בגבול ישראל, יכול להצביע על סוג של הרחבת סמכויותיו מבחינת פעילות אירנית נגד ישראל בגזרת סוריה. אם כך הדבר, הוא מצביע על כך שהוא פועל כעת מתחת למפקד כוח קודס, קאסם סולימאני, או לחלופין שהוא מיועד לתפקיד גבוה יותר בהיררכיה האירנית.
|
|