אין לך כאב גדול יותר באומה הישראלית עם חורבן שני בתי המקדש בתשעה באב. הגעגועים והכמיהה לגאולה הם יומיומיים, דבר הבא לידי ביטוי בתפילות היוצרות תחושה של צער ובתקווה לגאולה שבית המקדש יבנה והצומות יהפכו לימי ששון ושמחה.
גם בזמן שבית המקדש היה קיים היו עיתים של מצוקה כלכלית. היה רעב נורא בימיו של אחאב ובימי יואל הנביא. היו תקופות של אובדן עצמאות בימי הבית הראשון וכמעט בכל ימי הבית השני, אבל זה לא היה המודד לאושרו של העם ולרווחתו. אפילו מאורע כמו גלות עשרת השבטים מתוך התריסר - הגליה של רוב מכריע מהעם - לא הותירה בקביעת יום צום, אף לא בציון תאריך. הייתה זאת עת טובה לעם ישראל, בית המקדש היה קיים והפעילות בו נמשכה ללא שינוי. רק חורבנו הותיר צלקות לדורות אף שהעם לא הוגלה בחורבן הבית השני.
לפעמים איננו שמים לב שאת הפסוקים המביעים כמיהה אנו אומרים יום יום: "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים... ולשוננו רינה" (תהילים קכ"ו, א'-ה'). או את הפסוק הבא מתהילים: "על נהרות בבל שם ישבנו וגם בכינו בזכרנו את ציון" (קל"ז, א').
מתחת לחופה לפני שבירת הכוס, המוזמנים שרים כשעיניהם עצומות וראשם פונה לשמים, והחתן מכריז בקול: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני... על ראש שמחתי" (תהילים קל"ז, ה'-ו').
ועשו לי מקדש כמה מאתנו מרגישים שאם ירושלים תשכח מאתנו לא יהיה טעם לחיינו? כמה מאתנו כמהים לבית-המקדש, לגאולה? מה גרם לכך שבית המקדש הפך להיות גורם מרכזי בחיינו?
ניתן לומר שכידוע בית-המקדש שימש מרכז דתי פולחני לכלל עם ישראל בעיר ירושלים. בית-המקדש הראשון נבנה במאה העשירית לפני הספירה כהמשך למשכן שילה. מי שנצטווה להקים את בית המקדש היה משה רבינו רעיא מהימנא כפי המצוין בספר שמות: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (פר' כ"ה, ח'). בית-המקדש ביטא את הקשר של עם ישראל לבורא עולם והשגחתו עלינו. הוא שימש כמרכז לעליה לרגל, לתפילה ולהעלאת קורבנות.
בית-המקדש הראשון נבנה על-ידי שלמה המלך על הר המוריה, ונבוכדנצר מלך בבל החריב אותו בשנת 586 לפני הספירה. הוא עמד על תילו 410 שנים. מדוע נחרב?
מפני שלושת הדברים: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים כמצוין במסכת יומא (ט', ע"ב). כ 70 שנים לאחר חורבן הבית הראשון נבנה בית המקדש השני ע"י עולי בבל ובראשם זרובבל. התהליך החל בעקבות הצהרת כורש בראשית תקופת שיבת ציון.
ושכנתי בתוכם המלך הורדוס שיפץ והרחיב את בית-המקדש השני באופן יסודי, אולם גם הוא נחרב בעקבות המרד הגדול של עם ישראל ברומאים על-ידי טיטוס בנו של אספסיינוס קיסר בשנת 70 לספירה. מדוע נחרב? מפני שהייתה בו שנאת חינם כמצוין במסכת יומא (ט', ע"ב).
השם בית-המקדש אינו מופיע בתורה אלא בדברי חז"ל, השם המקראי הוא: "בית ה'".
היטיב להגדיר את מצוות הקמת בית-המקדש ספר החינוך במצווה צ"ה - "מצוות בניין בית-הבחירה", "לבנות בית לשם ה', כלומר שנהייה מקריבים שם קורבנותנו אליו, ושם תהיה העלייה לרגל וקיבוץ כל ישראל בכל שנה, שנאמר: 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם' (שמות כ"ה, ח'). וזאת המצווה כוללת עמה הכלים הצריכים בבית אל, כגון המנורה והשולחן והמזבח וכל שאר הכלים כולם".
בזמן הנהגתו של משה את העם שימש המשכן כבית מקדש זמני, שמו הנוסף היה "אוהל-מועד. אוהל - ביטוי לארעיות, מועד - מקום התוועדות שבו נפגש הבורא עם הרועה הנאמן משה.
מעשה צדיקים בית המקדש השלישי אמור להבנות מחדש בעתיד ולשמש מרכז רוחני לעם ישראל ולכלל אומות העולם ולהוות את משכנו של הקב"ה. בדברי חז"ל מופיע שבית המקדש השלישי ירד מן השמים, זאת נלמד מהפסוק המופיע בספר שמות: "מקדש ה' כוננו ידך" (פר' ט"ו, י"ז). מכאן לומד רש"י במסכת סוכה (מ"א, ע"א) שבית המקדש השלישי יגלה ויבא משמים. ואילו במקומות אחרים נאמר שייבנה ע"י אדם - מלך המשיח. זאת נלמד ע"פ הגמרא במסכת כתובות (דף ה', ע"א): "דרש בר קפרא גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה
שמים וארץ...השיב בבלי אחד ור' חייא שמו: 'ויבשת ידיו יצרו'! ידו כתיב. והכתיב יצרו!". תכלית בריאת האדם לעשות לשכינה דירה בתחתונים. בית המקדש מעשה צדיקים והקב"ה משלים משימתם.
המהר"ל מפראג בספרו נצח ישראל (פר' כ"ב) מביא בדבריו על מהותו של בית-המקדש ביחס שבין עם ישראל לקב"ה. בית-המקדש לא היה סתם מבנה של אבנים, אלא מבנה עולמי בעל מהות אלוקית שתרם לשלמות כל העולם, סייע לדבקות של בני-אדם בעולמות העליונים בקודש וברוחניות. המהר"ל מוסיף בספרו זה בפרק ד' שבתי המקדש הראשון והשני לא היו בעלי איכויות זהות. הראשון, השכינה והנבואה שרו בעם ישראל, והדגש בו היה על החלת הקדושה אצל היחידים. השני, שלא היה במעלה כמו הראשון, לא הייתה בו השראת השכינה כמו בראשון אלא שימש כמרכז רוחני שאיחד את עם ישראל והפכם להיות כמו "איש אחד".
עתה, עם צפייתנו לגאולה השלמה, לקיבוץ גלויות ואחרית הימים הופך המושג של בניית בית-המקדש השלישי כערך חשוב ביותר כמצוין בדברי הנביא ישעיהו: "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונישא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים...ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלוקי יעקב...כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" (פר' ב' ב'-ד').
