מקרהו של אמיר פיי גוטמן, אשר אובחן בטעות כחולה בסרטן, מעלה על סדר היום את ההיבטים המשפטיים של אבחון רפואי שגוי - לטובה או לרעה.
לא כל אבחון שגוי נובע מ
רשלנות רפואית. לעתים הסימפטומים הקליניים מבלבלים, לעתים אמצעי ההדמיה מובילים לפענוח שגוי, לעתים למרות כל ההקפדה והזהירות - נוצרות טעויות שאינן כרוכות ברשלנות. הרפואה אינה מדע מדויק. הקביעה שמדובר ברשלנות אינה מוכרעת על יסוד חוכמה שלאחר מעשה, אלא על יסוד בחינת סטנדרט הטיפול הרפואי הסביר בזמן אמת.
ואולם, אם בכל זאת עסקינן ברשלנות באבחון או בטיפול, חוסר תשומת לב, חוסר ניסיון מקצועי, בדיקות לא מעמיקות, התעלמות מתמרורי אזהרה ועוד - ייתכן שיש עילת תביעה.
בעצם לא היה סרטן אם הטעות באבחון גרמה לפגיעה בלתי הפיכה, או לקבלת טיפול מיותר, או טיפול שגוי (ניתוח, כימותרפיה, הקרנות ועוד), ובעקבות כך לסבל וכאב, נכות (פיזית או נפשית), וכל נזק נוסף - ניתן להגיש תביעה בגין הרשלנות הרפואית.
באחד המקרים בהם טיפל משרדנו הוכח, כי שד של צעירה נכרת בשל קביעה רשלנית כאילו זוהה גידול ממאיר. לאחר מכן התברר שהשד נכרת לחינם, שכן לא נמצא כל סימן לגידול סרטני והאבחנה הייתה רשלנית ופזיזה. בית המשפט פסק לטובת הצעירה פיצוי גבוה.
במקרה אחר נאלץ צעיר לעבור טיפול כימותרפי משך מספר חודשים, ורק לאחר מכן התבשר, כי אין הוא חולה כלל. כך, סבל הצעיר לחינם את הטיפול הקשה, את תופעות הלוואי ואת האימה הנלווית לידיעה שהוא חולה סרטן. התברר, כי אבחונו כחולה סרטן נעשה ללא בחינת יתר האפשרויות וללא בחינה מקצועית של הנתונים. תביעת הצעיר לקבלת פיצויים תלויה ועומדת בפני בית משפט.
גם במקרה בו האבחון השגוי לא גרר אחריו טיפולים, אלא "רק" עזיבת מקום העבודה ופרידה מבת הזוג - פסק בית המשפט לטובת הגבר שאובחן בטעות, פיצוי בגין אומללותו והצורך בטיפולים פסיכולוגיים ממושכים.
בעצם כן היה סרטן מן הצד השני, תביעות רבות מוגשות בטענת רשלנות רפואית כאשר רופאים לא איבחנו בזמן או בצורה נכונה את הסרטן, טעו באבחון, ובעקבותיו - בסוג הטיפול. אם הטעות באבחון גרמה להימנעות מטיפול או לטיפול שגוי, תוך החמצת ההזדמנות לטפל בסרטן כראוי ובמועד, או לסבל וכאב, נכות (פיזית או נפשית) או נזקים נוספים, מכל סוג - ניתן להגיש תביעה לקבלת פיצוי.
התביעה תתקבל אם יוכח שהרופא פעל בצורה בלתי סבירה ביחס לסטנדרט הסביר הנדרש מרופאים בתחום עיסוקו. חוסר הסבירות יכול להתבטא בחוסר תשומת לב לבדיקה, אי-הפניה לבדיקות נחוצות או לרופא מומחה, אי-אבחון סימפטומים מדאיגים, שגיאה בלתי סבירה בפענוח ממצאי בדיקות, חוסר תשומת לב לתלונותיו של המטופל, אי-בחינת אבחנה מבדלת, ועוד ועוד.
באחד המקרים בהם טיפל משרדנו, שגה הרופא ולא אבחן סרטן צוואר הרחם. האבחון הגיע מאוחר מדי: רחמה ושחלותיה נכרתו, אבדו סיכוייה לפרי בטן, היא עברה ניתוחים קשים, הקרנות וטיפולים כימותרפיים, סבלה מנזקי קרינה קשים ושלל בעיות רפואיות נלוות. בית המשפט פסק לה פיצוי במיליוני שקלים.
במקרה אחר קבעו רופאים, כי גידול שהוצא מרגלו של צעיר הוא שפיר. שנים לאחר מכן הסתבר, כי מדובר בגידול ממאיר, אותו ניתן וצריך היה לאבחן כבר בשלב הראשוני. הצעיר נאלץ לעבור ניתוחים קשים, קיבל מספר סדרות של כימותרפיה ונגרמה לו נכות לצמיתות ונזקים נלווים חמורים. בית המשפט פסק לטובת הצעיר פיצוי של 500,000 שקל.
מסמכים, מומחים והוצאות כאשר אדם חפץ לתבוע בגין רשלנות רפואית, עליו לוודא תחילה, כי אכן מדובר ברשלנות רפואית. לצורך כך, יש ליטול בחשבון הוצאות ייעוץ רפואי ומשפטי מקדים - שתכליתן שקילת סיכויי התביעה והחלטה האם להגישה.
על התובע לאסוף את כל המסמכים הרלוונטיים לתביעתו. את החומר הרפואי ניתן להעתיק בארכיונים של המוסדות בהם הוא טופל (תיק קופת חולים, תיק מיון, תיק אשפוז, תיק מרפאות חוץ, מכון רנטגן, מרפאת צה"ל וכן הלאה). הוצאות ההעתקה הן סמליות יחסית.
בתביעה בגין רשלנות רפואית, שומה על התובע להגיש חוות דעת רפואית, אשר תבסס את טענותיו שברפואה. יש לשים לב, כי להוצאות בגין קבלת חוות הדעת עצמה מתווספות גם הוצאות בגין טרחתו של המומחה בהתייצבו למתן עדות.
פעמים רבות יידרש תובע להיעזר ביותר ממומחה רפואי אחד מטעמו, בהתאם לסוגי הפגיעה והנזק השונים. בנוסף, במקרים רבים תידרש חוות דעת של מומחה תעסוקתי או שיקומי, בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של התובע. ללא חוות דעת רפואית, אין אפשרות לנהל או רוב התביעות בגין רשלנות רפואית. עוד יש להביא בחשבון, כי לעיתים ימונה מומחה מטעם בית המשפט, בשכרו יתחלקו הצדדים. והעיקר: שנהיה בריאים.
