יפן - קוים לכלכלתה יפן הינה הכלכלה השלישית בגודלה בעולם. גודל כלכלתה כ-20 פעם מישראל. כוח העבודה שלה משכיל מאוד. יפן היא מעצמה טכנולוגית בעלת כושר יצוא וייצור פנטסטי ושכנות בעלות כלכלות צומחות הצמאות ליכולות היפניות. אז היכן הבעיה?
שינזו אבה - סוכן של שינוי בשנת 2006 היפנים הממושמעים שהצביעו מאז ומתמיד למפלגת שלטון אחת, הליברל דמוקרטית, מעין מפא"י ההיסטורית, מרדו לתדהמת הכלל והצביעו עבור מועמד בעל דעות רפורמיסטיות בשורת נושאים מפציפיזם פוסט מלחמתי ועד לשינוי כלכלי מרחיק לכת.
שינזו אבה הבטיח כלכלה חדשה, כצעד של דוגמה אישית קיצץ בשכרו 30% ומחברי הקבינט 10% (כדאי ללמוד) והתחיל בשורה של צעדים כלכליים מרחיקי לכת ששיאם שפיכה של טריליוני דולרים על הכלכלה. זאת, לתשואותיהם הרמות של כלכלנים רבים לרבות חתני פרס נובל שאף הכתירו את הניסוי הכלכלי האדיר שאחריתו מי ישורנה בשם אבונומיקס. הכל נראה נפלא, אבל 10 שנים אח"כ נראה ששינזו אבה שכח רק דבר אחד: את החיתולים.
החיתול והבעיה היפנית רבים ממוחאי הכפיים למדיניותו של אבה, בינם נכבדי הכלכלנים, מגרדים את פדחתם במלוא המרץ בנסיון (כושל עד כה) לבנות תיאוריות שיסבירו מדוע למרות כל התחזיות, הכלכלה היפנית לא רק שאינה צומחת, אלא נסוגה בהתמדה.
נתון אחד, לדעת כותב שורות אלו,יכול לתת רמז אמיתי למתרחש: מכירת חיתולי המבוגרים ביפן לפי מקורות שונים הייתה כפולה מאלו של חיתולי התינוקות.
כל בוגר שיש לו הורים או קרובים זקנים, מכיר היטב את התופעה: בגיל מסוים מתחיל "עידן הכיווץ".
המזדקן אינו רוצה בית גדול יותר או רכב מפואר יותר, אינו אוכל ארוחות ערב דשנות במסעדות מפוארות (אם בכלל) ולא מוכן לפוצץ משכורת חודשית ויותר על גדג'ט חדשני או הופעת רוק. אם הממשלה שופכת כסף על זקנים, אחרי תרופות, טיפולים וקצת אוכל הם חוסכים אותו בבנק.
במקרה של יפן - מן הסתם בבנק הדואר.
צרה צרורה ארץ שאוכלוסיתה מזדקנת מאבדת את אנרגית החיות, שאולי אינה ניתנת לכימות טוב בתיאוריות כלכליות, אבל כל אדם בר דעת מבין במה עסקינן.
אם לצרה הזו נוסף מצב כלכלי של רבית אפסית לאורך זמן, ששוחקת כל הסדר פנסיוני עד דק ומגדילה את חששו של הפנסיונר עוד יותר, כל הזרמת כסף, תהיה אדירה ועצומה ככל שתהיה, סופה שלא תתרום מאומה לכלכלת המדינה ולרווחה אמיתית של תושביה.
סופם של תמריצים כאלו, אלי מחזור סגור של כסף בין האזרחים הממשלה והבנקים שהתועלת היחידה ממנו צומחת לאלו המדפיסים תמונות של אנשים מתים על ניירות צבעוניים ומכנים אותם בשם - כסף.
להקת שפתיים אז מה היה על שינזו אבה לעשות?
ובכן, כשביקר מר אבה בישראל בשנה שעברה למרות שכלל הייצוא מישראל ליפן מהווה 0.1% (כן זה לא טעות) מכלל הייבוא היפני, אולי מוטב היה לו במקום לשמוע הרצאות ארוכות בנושא הסייבר הישראלי מראש ממשלתנו, להיפגש עם חיים אוליאל מלהקת שפתיים.
ומדוע מוטב היה למר אבה להקשיב לחיים אוליאל, במקום לפול קרוגמן ואפילו ל
בנימין נתניהו, על כך במאמר הבא בסדרת המדרון - המשפחה חוזרת ובגדול.
