שר האוצר
משה כחלון חרת על דגלו את נושא דיור בר-השגה והוא מנסה לעשות זאת בכמה אפיקים אלא שאפיקים אלו סתומים ואינם מניבים את התפוקה המקווה.
אחד האפיקים הוא מחיר למשתכן בהחלט ראוי ורצוי לעצור את המחירים המאמירים של הדיור אבל מה לעשות בכלכלה ידוע לכל דרדק כי הורדת המחיר של מוצר שהוא גמיש למחיר יביא בהכרח להגדלת הכמות המבוקשת ובעקבותיה לחצים אינפלציוניים כי אנשים רוצים לקנות דירה וכאשר המחיר יורד בתהליך שבו בדרך כלל המחירים עולים יש הסתערות על שוק הדיור.
הצעה חדש באה לעולם והיא להטיל מס של אחוז על בעלי שלוש דירות ועל-ידי כך לאלץ את בעלי הדירות למכור אותן אלא שגם צעד כזה מנוגד להגיון משום שמחזיקי הדירות אינם מתגוררים בהן הם מתגוררים בדירה אחת והשאר יש מקום להניח מושכרות. ונניח לרגע שהם יפחדו ומכרו את הדירה השלישית כי אז שוכר דירה יפלט לשוק השכירות אז מה הועילו חכמים בתקנתם.
ואולי לא ימכרו כי הם מרוויחים מעלית מחירי הדירות כי אז הם יטילו את המס החדש על שוכרי הדירות ויחזרו לעצמם את המס ואולי יותר. שר האוצר כבר נקט בצעד נגד בעלי הדירות אלא שזה לא עזר בכהוא זה להיצע הדירות.
אין מה לעשות בצעדים מטופשים אלה לא פותרים בעיה קודם צריך לשבת ולמצוא את הבעיות המתלוות לענף ובראש וראשונה היצע הקרקע בו מחזיקה הממשלה באמצעות רשות מקרקעי ישראל ולהפשיר קרקע במהירות בהמשך ובאמצעות ועדות התכנון לזרז אישור תב"עות כי זה הרי הועבר למשרד האוצר ואחר כך להביא חברות בניה ולבנות בקצב מוגבר אין שום סיבה שמבנה רב קומות לא יבנה בשנה.
פזור האוכלוסייה הוא צו השעה ראה היכן מחזיקים בעלי שלוש הדירות את הדירות לא באזור המרכז אלא בפריפריה (זאת אמר מנכל האוצר)אז אדרבה זוהי הזדמנות להוריד לחצים מהמרכז ולהעביר אוכלוסיות טובות לפריפריה
