נחום היימן והריקוד בשנת 1952

קיץ 1952, אני הנער נמצא במחנה עבודה בקיבוץ בית אלפא. ליד חדר האוכל נערכות חזרות של להקת המחול של תנועות הנוער לקראת פסטיבל הנוער הדמוקרטי בבודפשט. על מלאכת ההכנות של להקת המחול מנצח זאב חבצלת, לידו האיש שעל האקורדיון נחום היימן. זאב חבצלת עומל ללא לאות להוציא מהלהקה ריקוד חדש שהוא מעצב למילים "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת. לֹא יִשָּׁא גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב". נחום היימן קשוב לבקשות של זאב חבצלת להתאים קצב ולחן לתנועות הריקוד שהוא מחבר ולמילות השיר מהמקורות. אי-אפשר שלא להיות מוקסם מהצלילים, שמוציא נחום היימן מהאקורדיון. איציק קולקר מפתח תקוה, איש הנהגת השומר הצעיר, ולימים דמות מרכזית בתעשיית הקולנוע באולפני הרצליה, עורך כנראה את העבודה הקולנועית הראשונה שלו. "לֹא יִשָּׁא גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב" מתורגם על סרט מואר בצבעי כחול ולבן לרוסית בקולה הרועם של חברת קיבוץ בית אלפא הדוברת רוסית. המורה לאנגלית מהמוסד החינוכי "גלבוע" תורמת את תרומתה למשפט מתורגם לאנגלית וכמוה המורה לערבית התורם את תרומתו למסר "לא יישא גוי אל גוי חרב" בשפה הערבית. אינני יודע מה עלה בגורלו של הריקוד הזה. אינני יודע כיצד התקבל הריקוד בפסטיבל הנוער הדמוקרטי. למרות שחלפו 64 שנים מאותו קיץ במדשאה ליד חדר האוכל בבית אלפא אי-אפשר לשכוח את הצמד נחום היימן וזאב חבצלת, שערב ערב עד שעות מאוחרות בלילה עמל על הכנת להקת הריקודים. אנחנו החניכים עבדנו עם הרקדנים ביום בשדות בית אלפא. הרקדנים עבדו כדי לממן את כרטיסי הטיסה לבודפשט. בשעות הערב ועד שעות הלילה המאוחרות הרקדנים עבדו על מלאכת הכנת המיצג של ישראל בפסטיבל, ואנחנו החניכים נותרנו פעורי פה ומוקסמים ממה שנגלה לנגד עינינו. אני הצעיר בשנתיים מנחום היימן ואיציק קולקר לא החלפתי מילה עם הגדולים בממלכת המוזיקה והקולנוע ובוודאי לא עם זאב חבצלת, שהיה באותו קיץ כבן שלושים. עד היום אני נוצר את קיץ 1952, כשהיינו עדים לעבודה של נחום היימן, מוסיקאי בראשית צעדיו, שבמסירות אין קץ מעניק לעבודתו של איש המחול זאב חבצלת צבעי מוזיקה, כל צבע מרהיב ושובה לב. מאותה שלישיה של קיץ 1952, הראשון שהלך מאתנו כאיש צעיר היה זאב חבצלת, שמצא את מותו בתאונת טרקטור בשדות בית אלפא. שני הלך לפני מספר שנים איציק קולקר לאחר שהותיר באולפני הרצליה ירושה קולנועית עשירה, ולפני יומיים אנחנו נפרדים מענק המוזיקה, שהלחין כאלף שירים. המלחין שבחייו לא ביקש הרבה משאיר לנו ירושה גדולה של לחנים, לחנים שנתנו חיים חדשים למלים של משוררים רבים.