אלול הוא החודש האחרון בשנה, אבל במסורת היהודית הוא תמיד נתפס כחודש המבוא לשנה החדשה. חודש של הכנה, התבוננות, פשפוש במעשים והתחייבות מחודשת לתיקון עצמי. לא לחינם מכונה החודש במספר כינויים: "חודש הסליחות והרחמים", "חודש התשובה ותיקון המידות", "חודש ההכנה לקראת הימים הנוראים" וכו'. אין כל ספק שכדי להגיע לרמות רוחניות גבוהות של התנהגות יומיומית על האדם לפשפש במעשיו ולבחור את הדרך הנכונה והאמתית שילך בה. יתקן את הטעון תיקון ויחזק את מידותיו הטובות.
כידוע לחודש אלול ראשי תיבות רבים, הידוע ביותר הוא הנוטריקון משיר השירים: "אני לדודי ודודי לי" (ו', י"ג). חלק של פסוק זה בא לתאר את היחסים שבין עם ישראל לקב"ה. בחודש זה בולט היחס האישי, הקרוב והאוהב בין הבורא לעמו. הקשר של עם ישראל לבוראו מתואר כקשר של "דוד" כביטוי לאהבה הקיימת בין החתן לבין הכלה, ולא לקשר שבין אב לבן או בין מלך לעבד. במה מתבטא ייחודו של ה"דוד" לעומת הקשר של אב לבן או של מלך לעבד?
תשובה לכך ניתן למצוא בפירוש ה"מצודות דוד" לשיר השירים על המילה "דודיך" שעניינה אהבה וחיבה. בעולם קיימים שני סוגי קשרים בין בני-אדם. הקשר האחד הוא קשר כפוי הכרחי ללא בחירה אישית - קשר משפחתי בין אב לבן. קשר כפוי ללא רצון אישי.
הקשר השני נובע מבחירה ורצון, קשר שלא נובע מהכרח אלא קשר שבא מתוך ידידות, אהבה וחיבה. קשר זה מתבטא ב"דוד".
הקשר בין ה"דוד" לאחיין או האחיין ל"דוד" הוא בניגוד גמור לקשר שבין אב לבנו או מלך לעבדו. הקשר יצירתו מאהבה כנה ואמתית ואין בה קשר כפייתי או הכרחי. קשר שבא כתוצאה מהזדהות פנימית, ועל-כן המשמעות של הביטוי - "אני לדודי ודודי לי" בא להראות לנו שאנו צריכים לכוון וליצור בחודש אלול את הקשר בינינו לבין הבורא כקשר של "דוד". קשר שלא בא מתוך הכרח וכפיה אלא מתוך אהבה ואחווה. ולכן כל מעשינו בחודש זה להראות לבורא שאנו אוהבים אותו ורוצים בקשר ישיר אליו, ולהגבירו תוך כדי בחינתו על-ידי התבוננות ומחשבה לעומק.
רבי משה חיים לוצטו המכונה הרמח"ל בספרו "דרך עץ החיים" (מובא בסוף ספרו מסילת-ישרים), מנחה אותנו את דרך ההתבוננות אליה נדרש האדם בעבודתו לבורא. וכך הוא כותב: "הלוא האדם, רוב שנותיו עוסק בחשבון עסקיו, עסקי שעה, ולמה לא ישים אל לבבו אפילו שעה אחת, גם לזאת לחשוב מחשבת ממש - מה הוא למה הוא בא לעולם? או מה מבקש ממנו מלך מלכי המלכים הקב"ה? ומה יהיה סוף כל ענייניו?
אך האדם בתוך עמלו ומרוצת חייו לא תמיד מתפנה לעיין בשאלות האלו, ובאים חודש אלול ועשרת ימי תשובה שהם ימי רצון מיוחדים ואומרים לאדם עצור, התבונן, יש מגמה ותכלית לעולם. האם אתה מודע לה? האם אתה מכוון את עשייתך אל המגמה הזו? וכאשר הוא אכן עומד ומתבונן בכך בבחינת 'אני לדודי' זוכה הוא לסייעתא דשמיא, מרגיש התעוררות והתעלות ברצונותיו, בשאיפותיו אל הקודש בבחינת 'דודי לי' ". ואכן ה"שפת אמת" מלמד אותנו ש"עיקר פירוש 'אני לדודי' להיות כל איש יודע שנברא רק לשמש את קונו ואין לו מציאות וצורך אחר כלל בעולם". לכן בחודש אלול - חודש של תשובה ותיקון המידות צריך כל אחד ואחד להבדיל עצמו מהבלי
העולם הזה להיות מוכן רק לעבודת ה'.
כמה יפים הם דבריו של הרב שמשון רפאל הירש על כוחו של החודש המעניק חיים חדשים לחפצי החיים: "כך נטבע חותם של התחדשות על אותם ארבעים יום, כשם שזמן יצירתו של ילד הוא ארבעים יום, כך פתוחים ארבעים יום אלה לתשובה. לכל מי שיודע ומרגיש, כי עליו להיוולד מחדש מבחינה רוחנית ומוסרית, אם רק ישאף ללידה בכל ליבו כי עליו להיוולד מחדש מבחינה רוחנית ומוסרית, אם רק ישאף ללידה בכל ליבו ובכל מאודו - מובטח לו כי מן השמים יעניקו לו את החיים המחודשים שהוא מבקש" (ספר חורב).
