יום מעשים רעים הדוגמה הכי טובה להמחשת שיטת האלימינציה היא ככל הנראה יום מעשים טובים. מהו הצד השני של אותו מטבע? כמובן, 364 ימים של מעשים רעים. אכן הקפיטליזם היא שיטת כלכלה טובה לאין ערוך מן הקומוניזם, אך האם יש לה פטור מחסרונות?
ממש לא. בהיעדר איזונים ובלמים תאוות הבצע מרקיעה שחקים, התוצאה: קיבלנו להנאתנו גרסה קיצונית של הקפיטליזם (נדמה לי שיש לכך אפילו שם מקצועי: "תאצ'ריזם"). אנו חיים בחברה בה נהוגה תרבות החזיריזם. החזירות לגיטימית, כל המרבה נכסים מרבה שמחה, ושיצרחו המסכנים.
וראה זה פלא, בעזרת שיטת האלימינציה, יום מעשים טובים עזר לנו לגלות מי אנחנו באמת: רעים. עדר של חזירים, שפעם בשנה רוצה לצאת ידי חובה כדי לעבוד על עצמו בעיניים, ולספר לעצמו סיפורי אלף לילה ולילה שהוא נפלא.
הצבא המוסרי בעולם אנו חיים בתקופה (תרבות) בה העולם נעול על עליונות מוסרית. את שיא הטירוף של האמוק הזה העולם מעניק לנו תחת הכותרת: "הצבא המוסרי בעולם". זה הבובא מייסעס, ומה מספרת לנו שיטת האלימינציה? יש לזה מחיר: במקום להשתמש באש כדי להגן על בנינו כפי שהיה במבצעי העבר, צה"ל עבר לשיטה מוסרית יותר: הוא מקריב חיילים כדי להגן על אזרחי האויב. את הצד השני של המטבע לא ממהרים לספר לנו (
פעם דווקא נפלט לסגן הרמטכ"ל).
במבצעים הקודמים הצבא המוסרי בעולם לא היה מספיק מוסרי, אז בצוק איתן שלחנו את החיילים בגופם למטענים ולמנהרות, כדי שחלילה לא יפגע עובר אורח חף מפשע. למוסר הזה בו יפה רפש מוכן להקריב אחרים נקרא "מוסר שמאלני".
אז לסגן הרמטכ"ל נאמר בנימוס: רוצה להקריב בנים? את בניך! ואת המוסר שלך עטוף בנייר טואלט ודחוף אותו בדיוק למקום ממנו שאבת אותו. כי בדמוקרטיה לא אונסים ערכים. מתי בפעם האחרונה העם בחר בהקרבת בניו למען הצלת אזרחי האויב? שכחתם. אוהבים לאנוס ערכים? דמוקרטיה זה משהו אחר.
תחתונות מוסרית רוצה להיות כמו דאעש? את שאלת המחץ הזו משגרים יפי הרפש כקלף מנצח לכל מי שמעז להטיל ספק בערך הגזעני שלהם: "עליונות מוסרית". אבל אני אומר: בין מינוס אינסוף לפלוס אינסוף יש מרווח לא קטן. הרי תחתונות מוסרית אי-אפשר, כי שוויונות מוסרית משמעה שנאנוס ונשחט את כל הערבים.
נגזר עלינו להיות גזענים ולא לרדת לרמת המוסר של הערבים. אבל מי אמר שחייבים לשאוף למוסר שאפילו ישו והאם תרזה לא העלו על דעתם? מאחר שהמוסר של האויב הוא בתחתית, כל מוסר יהיה גבוה ממנו. גם אם נעשה טרנספר ונגרש מכאן את כל הערבים, עדיין יהיה זה בגדר עליונות מוסרית.
שיטת האלימינציה פוקחת את עיננו ומאפשרת לנו להבין את האסון שהמטנו על עצמנו. מסתבר שכבר במלחמת השחרור לקינו בתשוקה בלתי ניתנת לכיבוש לעליונות מוסרית. התוצאה: גיהינום עלי אדמות. כדי להבין את גודל האסון נדמיין את המדינה על-פי שיטת האלימינציה.
אילו במלחמת השחרור וששת הימים היינו מסתפקים בעליונות מוסרית קלה עד מתונה, כלומר מגרשים מכאן את כל הערבים, מה היה קורה? עצמו את העיניים ודמיינו: אין רשות פלשתינית, אין עזה, אין ערביי ישראל. אין אוסלו, אין הסכמי שלום, אין שטחים, אין משטים, אין חרמות, אין הקפאת בניה, אין כיבוש, אין שמאלנים. אין קבעון שלטוני עקב מלחמת חלמאים נצחית בה השמאל מושך בשיניים שמאלה והימין בציפורניים ימינה.
מה יש? גן עדן בארץ, ועוד כמה מאות אלפי פליטים ערבים בחו"ל, לא משהו שמישהו יבחין בו. נדגיש שאין המדובר בהגברת הסבל הערבי, נהפוך הוא, זו תוצאה בה כולם מרוויחים, שכן גם היום הערבים לא מפסיקים ליילל שהם סובלים מהכיבוש האכזר, מה שהפך משום מה להיות הבעיה מספר 1 של העולם.
אני חייב בהזדמנות זו לחזור על המשל המופלא של בני בנקר: היה היו שני בעלי כלבים. אחד מוסרי ואחד אכזר. מסיבה לא ברורה הם נדרשו לקצץ את זנבות כלביהם. הרשע לא חשב פעמיים, לקח גרזן וקיצץ. יפה הרפש לא היה מסוגל להיות כה אכזר אז הוא קיצץ קצת. וכך עד עצם היום הזה הוא מקצץ והכלב נושך... חחח זה שמאלנים. אז אולי הימני אכזר, אבל מסתבר שיש גם צד שני למטבע המוסר של הנאורים האווילים.
רב תרבותיות מסתבר שהנאורים לא עוצרים באדום בהיר וגם לא באדום כהה בשעטת האמוק שלהם לאנוס על האנושות את קונספציות המוסר האידיוטיות שלהם. מה אומרת שיטת האלימינציה על הקונספציה רב תרבותיות? אין ערבים - אין פיגועים! זו עובדה פשוטה, שאף גולם לא יכול להתווכח אתה.
אבל הנאורות, כמו כל סרטן משובח, פיתחה מנגנון לשיתוק המערכת החיסונית. היא אוסרת להעלות את שיטת האלימינציה על הדעת. גזענות היא קוראת לזה (להזכירכם, אני קראתי לזה: עליונות מוסרית קלה עד מתונה). אבל אנחנו נתמקד בעובדות ולא נסכים שחובבי
חופש הביטוי יסתמו לנו את הפה.
אז מהו הצד השני של מטבע הרב תרבותיות? קברנו את הלל יפה, את משפחת פוגל, ועוד המון קורבנות טרור (או קורבנות שלום כפי שהנאורים המנוולים אוהבים לקרוא להם). את מי עדיין לא קברנו? את קורבנות הטרור של העתיד. מה הבא בתור? מי בתור הבא? אולי אני? אולי אתה?
פליטים נרגשים שטופי הכרת תודה מטילים את מימיהם ועושים את צרכיהם בבריכות של גרמנים, ואונסים להנאתם בלונדיניות יפהפיות. צביונה של אירופה משתנה עד כי גורלה נחרץ. זו רק שאלה של זמן עד שתהפוך ליבשת מוסלמית. הם מקצצים אותנו עם גרזנים ומצ'טות. צרפת כנראה צריכה להמציא גלאים שיבדקו אם במשאיות יש באמת גלידה...
חובבי חופש הדת אונסים אותנו לכבד את זכותם הלגיטימית של המוסלמים לדכא את הנשים. לאפשר להן להסתיר את גופן גם בין גלי הים, כדי שאף מוסלמי חלילה לא יאבד שליטה. כן, הם מגנים בחירוף נפש על זכותם של המוסלמים לבצע מילת נשים, דיכוי נשים, ריבוי נשים, הכאת נשים, הסתרת נשים (כמו הבורקיני בים).
ליהנות מפדופיליה ממוסדת, מרצח על כבוד המשפחה, מנישואי קרובים ונישואי תענוג. מחטיפת שפחות, סקילת נואפות, הצלפת שובבות. קטיעת איברים, שריעה להמונים. למה לא? כי אצל נאורים מסורת זה מוסר.
לסיכום כל הגלובוס זוועות איסלאם מקיר לקיר המיובאות גם אל העולם המערבי תחת תירוץ הרב תרבותיות. מתי חובבי המוסר מתעוררים מתרדמתם? כשישראל לא מקריבה מספיק מבניה כדי להגן על אזרחי האויב השולחים את בניהם לשחוט את בנינו.
מישהו צריך לקום ולקרוא לכלב בשמו: חברים, התבלבלנו! אנחנו רצים בהתלהבות קדימה בלי לדעת לאן - לתהום. העולם מתנהל לא נכון! איך קוראים למישהו הזה? טראמפ? וילדרס? אולי מילשטיין או קידר? לא ברור, אך מישהו צריך לעשות זאת כי לאהרון לא מקשיבים. תודה.
