הרב של ראש העיר שלמה עמאר, שהיה הרב הראשי של תל אביב, ואחר כך היה הרב הספרדי הראשי ("הראשון לציון") של המדינה ועכשיו הוא מכהן כרב הספרדי הראשי של ירושלים, קיבל החודש אזרחות ספרדית. עמאר אומנם נולד במרוקו וגם מימיו לא רקד פלמנקו, אבל מאחר שהחוק הספרדי מאפשר לצאצאי מגורשי ספרד לחזור ולבקש, אומנם באיחור של 500 שנה, פספורט ספרדי שהוא בעצם פספורט אירופי לכל דבר (ולכן הוא כה מבוקש), אז הראשון לציון שלנו, שלמה עמאר, גם ביקש וגם קיבל כזה. הוא הרי רב ספרדי, לא?
התופעה שמי שהיה הרב הראשי של ישראל, רבה (לשעבר) של תל אביב והרב הנוכחי של בירת המדינה, מבקש ומקבל מממשלה זרה דרכון זר, מבחילה ומגעילה. גם ככה ההערכה למנהיגות הדתית שלנו (ספרדית ואשכנזית כאחד) אינה גבוהה במיוחד בציבור (וגם לא במחלקת החקירות של משטרת ישראל), אבל לגלות שבשעה שסתם ירושלמים נוטשים כל יום את העיר ויוצאים לגוש-דן, הבכירים בעיר כבר מכינים לעצמם ניירת כדי לצאת ישר לחו"ל, זה קצת שוק.
אבל זה בטח שוק רק לי, לא לראש העיר ברקת, שמאז כהונתו התגבר ומתגבר זרם החילונים שנמלטו מהעיר עד שאפילו את התואר יקיר העיר ירושלים הוא הצליח לתת בשנה שעברה ל
דורית ביניש, אחרי שגם היא כבר עזבה יחד עם בעלה את העיר, וירדה לתל אביב.
כמה טוב לבירת ישראל שהרב הראשי שלה הוא עכשיו ספרדי אמיתי, תושביה החילוניים בורחים לתל אביב ומה שישאר בה זה גטו חרדי ענק לצד שכונות ערביות אדירות אוכלוסין. לשימת לב חברי הליכוד, שברקת עומד להיות בקרוב אחד ממנהיגיהם. גם הוא בורח מהעיר, והוא יותר מכולם גם יודע למה. מאידך-גיסא, אם הוא יעשה לליכוד מה שהוא עשה לירושלים, אולי תהייה בזאת תרומה לאזרחי המדינה.
