השבתת הרכבת וצביעות האופוזיציה

השבתת פעילות הרכבת הביאה את סיעת המחנה הציוני להבטיח שתארגן הסעות לחיילים ואת יש עתיד לארגן מערך שיתאם בין חיילים וסתם אזרחים שנתקעים למתנדבים בעלי רכב. מדובר בהתנדבות מעושה, שלא לומר מאוסה, המדיפה ריח חזק של ניסיון לערב את צה"ל בפוליטיקה. איש אינו רוצה לראות חיילים נוסעים בכלי רכב המעוטרים בשמות של מפלגות. על חיילים נאסרה נסיעה בטרמפים, והמערך המצועצע שמנסות מפלגות האופוזיציה להעמיד מבקש לגרום לחיילים לעבור על פקודות הצבא. היכן היו אותן מפלגות בשנים האחרונות כשלצורך עבודות תחזוקה או בשל השבתה מצד העובדים, קווים שלמים מנהריה בצפון ועד דימונה בדרום הושבתו לימים ואף לשבוע שלם, כשערים שלמות נותקו ממערך הרכבות מבלי שתהיה לנוסעים בהן חלופה ראויה בתחבורה ציבורית. איפה הן היו כאשר עובדי תחבורה ציבורית באוטובוסים עשו שביתות ותקעו את הנוסעים? האם גם אז טרחו המחנה הציוני ויש עתיד לגלות אכפתיות ומעורבות והעמידו מערכי היסעים? מפלגות השמאל-מרכז מנסות להיבנות על גבו של הציבור הדתי בישראל וללבות את השנאה כלפיו בדאגה כביכול לחיילים. אל תדאגו, צה"ל הסתדר ויסתדר בלעדיכם. עומד לרשותו מערך שלם ומתוגבר של אוטובוסים ממוזגים ממשרד הביטחון ומחברות התחבורה הציבורית, שהפעלתם מעוגנת בחוזה. נכון שלפעמים פחות נוח לנסוע באוטובוס, אבל בדיוק בשביל זה מחנך הצבא את פקודיו לא להיות חיילי שמנת סטייל יאיר לפיד מעיתון "במחנה". למרות שעשרות אלפים הבטיחו את השתתפותם בהפגנות שארגנו מפלגות השמאל וארגונים חילוניים, לכולן יחד הגיעו פחות מ-400 איש.