התרגלנו לשמוע על התאבדויות של צעירים חרדים. בשנה האחרונה בלבד שמענו כל כך הרבה פעמים, עד שחשבנו כי זה חלק מן החיים. מתברר שלא. אם נלמד מדוע הם התאבדו ומה גרם לכך, איני יודע אם נוכל עוד לישון בשקט. זו הייתה מסכת ההתעללויות של מי שהופקדו בידיהם נשמות טהורות, היא הולכת ומתרחבת ועושה רושם שאין עוד מי שזה מפריע לו.
מספרם של המתאבדים הצעירים בציבור החרדי הולך וגדל וחייב להדאיג מאוד. מדובר במספרים לא נורמליים. תמיד שמעו על אחד פה אחד שם, אבל כמות שכזו - מדאיגה. השבוע שניים באותו יום, אחד במונסי ואחד בקראון הייטס. חייבים ללמוד ממה זה נבע ומדוע זה קורה. אסור שזה יעבור מבלי שנעצור ונאמר: עד כאן, חייבים לדעת את האמת.
אין זה סוד שאחת הסיבות להתאבדויות היא התעללויות של מורים, מחנכים ואחרים. מי יודע אם המחשבה שחוזרים ללמוד זה מה שהפחיד אותם, מחשש שייאלצו להמשיך ולעבור את מה שעברו לפני החופש.
במקרים אחרים יודעים אנו על מי שלא רצו לחזור ללימודים בשל סיבות כאלו, וייתכן מאוד שהצעירים הללו חששו/התביישו לספר את האמת, ולכן התאבדו - כדי שלא ייאלצו להיפגש שוב עם תוקפיהם. אם זה אכן כך, זה מפחיד מאוד, מפני שרוצחים מסתובבים במחננו והם הגורמים להתאבדויות הללו.
לפחות במקרה של המתאבד השבוע, יודעים אנו בבירור, כי הוא התלונן על מה שעשו לו. המציאות היא שישנם ילדים ובחורים שכאשר החופש נגמר, הם רועדים לשוב לישיבה ולחיידר, בשל אי-היכולת להתמודד עם מה שהם עוברים על-ידי מי שממונים עליהם.
הסוטים הללו, כל עוד הם ממשיכים לשאת בתפקידם ה"חינוכי", ימצאו קורבנות אחרים. השאלה היא מה עשו המנהלים ובעיקר הממונים עליהם וראשי הציבור, שזה כולל אדמו"רים וראשי ישיבות וכל מי שהוא חלק מן ההנהגה, כדי למגר את הפגע הרע הזה ממחננו ומכל מוסדות החינוך. אפשר לעשות רבות, קל לעקוב ולחפש מי חשוד במעשים כאלו, אפשר להציל מאות ילדים מאבדון ממש. אבל אין מי שמרים את הדגל ומאלץ את המוסדות להעמיד אדם מיוחד שזה יהיה כל תפקידו: לעקוב אחר המורים, המחנכים והעובדים ולהבטיח שילדים ובחורים לא ייפגעו.
מדובר בנושא שחייב להיות ראשון על סדר היום לפני כל דבר אחר, אחרת כל ההשקעה שלנו בחינוך יורדת לטמיון. רק אחרי שננקה את מוסדות החינוך מן הסוטים למיניהם, נוכל להצליח בתחומים האחרים. מדובר בהצלת נפשות ממש, בפיקוח נפש, וזה דוחה את כל העניינים האחרים: להבטיח שאף ילד לא ייפגע מן הסוטים הללו, העטופים באיצטלא של כאילו יראי שמים, כשלמעשה הם מושחתים בפנימיותם או חולים שאינם מסוגלים לשלוט על עצמם.
לצערנו הגדול, ישנם מי שמכונים אדמו"רים וראשי ישיבות שאף הם נגועים בעניין הזה, וזו אחת הסיבות מדוע אינם ששים לעסוק בנושא. יש מביניהם מי שהם הקרובים ביותר אליהם נגועים בעניינים אלו, ולא נעים להם המצב הזה, כי זה יגלה יותר מטפח מן האמת סביבם.
אבל אין עוד מנוס אלא לקרא למלחמה על אלו שמשתיקים את הנושא ומאפשרים לסוטים להמשיך להתעלל בצעירים. סבלנו מספיק. הגיע הזמן לעצור את זה, וזה אפשרי. אנו מעדיפים שזה יהיה בהסכמה והבנה, באמצעות מינוי של מומחים שיטפלו בחולים שביניהם ויסלקו את מי שמהווים סכנה לצעירים. אם לא יעשו זאת בדרך הישרה - ניאלץ לחשוף את פרצופם של מי שמונעים זאת.
מהיכן זה נובע - זה נושא בפני עצמו הראוי לדיון מעמיק: איך זה שככל שמשקיעים יותר בתורה חסידות ויראת שמים, נוצרים עוד ועוד סוטים ואין מה שעוצר זאת. משהו חולה בחינוך וייתכן שהגיע הזמן לעשות תיקונים על-מנת לעצור בעד ריבוי הסוטים במחננו, אבל על כך נכתוב בלי נדר בהזדמנות אחרת.
