לרוע-מזלה, נתברכה מדינת ישראל במספר זעום בלבד של מוסדות-חינוך אליטיסטיים. בית הספר "שבח-מופת", שבדרום תל אביב, הוא ללא ספק אחד מהם. שנים של עמל חינוכי-פדגוגי הניבו את הפרי הזה והקנו לו בחסד את הישגו.
אלא שעכשיו מנסה ראש עיריית ת ל-אביב,
רון חולדאי, לחבל משום מה במה שהושג, ולהפוך ללא שום הצדקה את "שבח-מןפת" למוסד של קלון וזילות, על-ידי הורדת רמתו והפיכתו לבית-ספר חינוכי לילדי פליטים.
מודוס ויוונדי כך או אחרת, ברור מאליו שהפיכתו של המוסד החינוכי המצטיין, עם 100% הצלחה בבגרות, לבית-ספר שהוא מקלט לפליטים, אינה אלא הורדתו מאגרא רמא לבירא עמיקתא.
סגירת "שבח-מופת" לתלמידים מצטיינים והקמת בית-ספר חלופי לפליטים תפגע בסופו של דבר בשניהם. שהרי מן התלמידים המצטיינים יישמט הענף שעליו הם יושבים, ואילו תושבי דרום תל אביב ייאלצו להתמודד עם כאב-ראש חדש רק בשל מחדלו של חולדאי.
כבוגר של מוסד חינוכי אליטיסטי (התיכון ליד האוניברסיטה העברית) ליבי-ליבי לתלמידי "שבח-מופת", שבמחי יד אחת מאבדים את כבודם, רק בשל שגיונותיו של ראש עירייה חסר תושיה, שאינו מוצא את ה"מודוס ויוונדי": להשאיר את "שבח-מופת" על-כנו, ולהקים בנפרד מוסד חינוכי לילדים הפליטים.
