ברוכים אתם בפרוס שנת ההוראה הקרובה. אתם באים בקודש, ושובל ססגוני של פולמוסים מלומדים העוסקים ביעדים המוצבים לפניכם נגרר אחריכם. זה אומר הכינו לנו את אנשי הקמח של מחר, זה אומר הקדימו קמח לתורה, זה אומר גולו אבן סוציו - אקונומית מפי באר הדעת וקדשו הזדמנויות שוות לכל, וכנגד אלה יש אומרים הרימו קרן האליטות, המצוינות, ואלה ירימו קרן כלל ישראל. מכאן תובעים דגשים חזקים על זהות יהודית ומרחפים, אם בכלל על זהות אוניברסאלית, ומזה תובעים להניף דגלי לאום על כל התרנים שעושים מעצי היער. רבים רואים בשיבה לבית אבא את מצוות המצוות החלה על דור הבנים, ורבים מחזקים בכם את האמונה כי האבות והאימהות של תמול שלשום מתברכים ממרום בראותם כי בניהם אחריהם עושים את הוריהם שהיו פזורים בארבע קצוות הארץ אגודה ישראלית אחת. יש מברכים וההיסטוריה מדברת מגרונם על-פי כוח הבליעה שלהם ויש מזהירים כי דברי הימים של המחר תלויים באלה של תמול, ועוד ועוד.
ואני במה אברככם?
בפסוק אחד שהייתי חורט אותו על מגן ותולה אותו בשערי כל בית ספר בישראל: "וּבְלֵב כָּל-חֲכַם-לֵב נָתַתִּי חָכְמָה" (שמות ל"א, ו').
הוא פסוק ליבה. הוא פסוק מוביל. הוא פסוק היוצא ממקומו להאיר את על הכל. למדו אותו היטב. האמינו לבשורתו. טפחו את האינטליגנציה הרגשית של תלמידיכם. אם נוצרו להיות מתמטיקאים ילמדו מתמטיקה, אם נוצרו להיות מורים בישראל הכינו אותם להוראה, אם לאמנויות למדו אותם על-פי נטיות ליבם, ועל הכל למדו אותם כי החיים הם בראש ובראשונה מפגש של כל איש וכל אישה עם הזולת, עם האחר, עם הציבור, עם כל יחיד סגולה - ומי איננו יחיד סגולה. האינטלקט פורץ דרך, אבל האינטליגנציה הרגשית מורה איך הולכים בה ביחד, האינטלקט הוא כברק, מושחז, חותך, האינטליגנציה הרגשית מתיכה, מחברת, מרבה אהבה. 'חוכמה בלב חכם' היא היעד מורי ישראל, הוליכו אליו את פרחי הכהונה של הארץ הזאת. בברכה ובהוקרה על פועלכם הנכבד מכל.
