מחיר יקר אחת מהמטרות המוצהרות של הפעלת שעון קיץ היא צמצום תאונות דרכים. למרבה הצער, המגמה המסתמנת בארבע השנים האחרונות של עלייה מתמדת בהרוגי תאונות בקיץ, מפריכה נתון זה וטופחת ברגל גסה (תרתי משמע) על פניו.
נכון שהנהגים חשופים יותר לאור שמש בעקבות הפעלת השעון והארכת היום על חשבון הלילה, ולכאורה לראייה בהירה וחדה אפוא של הכביש. אך, לעומת זאת, הם צוברים יותר שעות חום, המתישות את הגוף ומחלישות את הפעילות המוחית הקוגניטיבית, וגורמות בכך לקטל החמור בכבישים.
הוא הדין למטרה הראשית של הפעלת השעון - החיסכון בתאורה. אך מה עם צריכת יתר של מזגנים, בעקבות ריבוי שעות החום, היקרה הרבה יותר מתאורה? די למיתוסים!
שבת שלום? מה לא עושה השר ישראל כץ כדי לזכות בהתמודדות המיוחלת על כיסא ראש הממשלה? הוא מוכן לשקר, להפר הסכמים עם החרדים ואיך לא, לְחַלֵּן את המושג ההלכתי פיקוח נפש ולחלל את השבת בפומבי בניגוד לסטטוס-קוו, כי זה טוב לרייטינג.
פיקוח נפש הוא מושג הלכתי, העומד בראש סולם הערכים היהודי ואשר למענו מצווה לחלל את השבת. לפיכך עליו להיקבע בכל מקרה לגופו בייעוץ עם רבנים הבקיאים בנושא. מדוע אפוא לא מצאו לנכון לפנות לרב הראשי הוותיק של תל אביב,
הרב לאו, המצוי היטב גם בנבכי העיר, בסוגיית עבודות הרכבת בשבת? ויתרה מכך, האם אי-אפשר לבצע את העבודות בלילות השבוע, כדי לא לעצור את התנועה במהלך היום בנתיבי איילון?
זה התרגיל דומה שהפסיכולוגית ד"ר נירה כפיר, הנושקת ל-80, היא הוכחה מובהקת לכך שלא הגיל קובע, אלא התרגיל. אימון שרירי הגוף והמוח ופעילות מתמדת מונעים את תחושת ההזדקנות ותופעותיה הניווניות הפיסיות והמנטליות.
ד"ר כפיר, צעירה לנצח ובולדוזרית ללא תקנה, בפעילותה הקהילתית חובקת העולם, יכולה לשמש מודל לאחרים שהפעילות היא מתכון נגד הזדקנות, וראוייה לשמש בכך מושא קנאה לצעירים רבים. האין היא הגירסה הנשית של
שמעון פרס האגדי?
כאשת מקצוע פרקטית ומעשית, כפיר מיישמת לא רק את התיאוריה הטיפולית ממוקדת המטרה של פרופסור ויקטור פרנקל, אלא בראש ובראשונה את התיזה הבסיסית הידועה של הפרופסור הנודע, שאדם מחפש משמעות. ואת המשמעות בחייה היא מממשת בנחישות, בדבקות, ביעילות וללא פשרות במקצועיותה כפסיכולוגית בכירה בינלאומית, ולא פחות בהתנדבותה למען הקהילה בקליניקה שהקימה להתערבות במצבי משבר. מתברר שמעמד מקצועי גבוה לא סותר התנדבות. משהו לנשמה כבר אמרנו?
איפה המשפחה? בילי היימן, בתו של המלחין האגדי נחצ'ה, ששנים רבות לא הייתה קשורה לאביה, לא לבד. התופעה של נתק מהילדים אופיינית לאומנים רבים השקועים ראשם ורובם, בצד לו"ז עמוס, בקריירה המקצועית המפוארת שלהם, על חשבון חיי המשפחה.
ואכן, לא מעט ראיונות עיתונאיים נערכו עם ילדי אומנים בוגרים, שחקנים וזמרים, שהביעו את זעמם ותחושותיהם בעקבות החסך ההורי. גם ההורים, במוקדם או במאוחר, חשים לא אחת רגשי אשמה על כך שהקריירה שלהם מכרסמת בחיי משפחה תקינים ובטיפול בילדיהם.
כזכור, באמריקה הגדולה סלבריטאית מפורסמת עוררה סנסציה עולמית, כשפרשה מהקריירה לטובת הטיפול בילדיה המתבגרים, כדי להיות אימא במשרה מלאה. היא כתבה על כך ושימשה מודל לנשות קריירה אחרות.
לִפְנֵי, ולא אַחֲרֵי טיפולי השיקום המבורכים בכלא לרוצחים מעלים בחדוּת את השאלה: למה לחכות לרצח שיקרה, ואז לטפל ברוצח? מדוע לא להקדים את הטיפול לאנשים אלימים לפני שקורה הרצח, ולהפוך אותו לטיפול מניעתי יעיל, ובכך למנוע את הרצח הבא?
לא מעט דוּבר על כך שיש להמיר את המקלטים לנשים מוכות במקלטים לבני הזוג המכים, לא רק כדי למנוע את המגע הפיזי עם האישה, אלא בעיקר כדי שיעברו סדנה טיפולית לגמילה מאלימות והמרתה בדפוסי תקשורת והתנהגות חיובית. יריית הפתיחה לסדנאות מסוג זה כבר נורתה, אך עליהן להתרחב ולקבל תנופה ממשית. ובא לציון גואל.
להתחיל מבראשית ראוי לברך על בתי הספר המשולבים, המשלבים תלמידים נורמטיביים עם חריגים. דומה שלא פחות משהתלמידים הרגילים בכיתה המשולבת תורמים לחריגים בהשתלבותם בקהילה, החריגים נותנים לעמיתיהם הנורמטיביים. הם מלמדים אותם שיעור בנתינה, לפתוח את ליבם למצוקות הזולת ולעזור לו, וסוללים להם את הדרך למציאות האמתית, שאינה זרועה רק בשושנים, ולהתמודדות עם בעיות החיים.
לא רק שזה טבעי עבור התלמידים בכיתה המשולבת לגדול עם חריגים, אלא הם משוחררים מסטיגמות ומדעות קדומות על האוכלוסייה המיוחדת (תרתי משמע).
יש לזכור כי בסופו של דבר התלמידים הם המשפיעים הטובים ביותר על עולם המבוגרים, ובראש ובראשונה על הוריהם ומשפחתם, כפי שקרה למשל בחגירת חגורות בטיחות וזהירות בדרכים ועוד. ואכן יש לקוות שמהם תצא הבשורה לקהילה לשילוב בעלי מוגבלויות, והתנערות מהרתיעה הקיימת כלפיהם בחברה, בהתאם למגמה הרווחת כיום במשרדי הבריאות, החינוך והרווחה. ובא לציון גואל.
בקטנה פריפריה: מַסְעוּדָה האחרונה?
כשמו כן הוא - איש העסקים,
אליעזר פישמן, פשט את הרגל: דג שמן?
העלימה מס: סימונה המַסטיקָנית?
לא עוד: הורים בחופש - לשכת תעסוקה
עיסוי כהלכה: עַסֵּה ואַל תְּעַסֶּה
אפיק האהבה: 33 חתונות במכללת אֲפֵקָה - חתונה מהונדסת?
פוסט טראומה: אַפְטֶר שוֹק
