הנאורים קוראים לזה כיבוש, אנחנו נקרא לכך הטרגדיה שאפילו היוונים לא חשבו עליה. עונש שלא ברא השטן על "חטא" האנושיות. אפילו דתיים לא יסכימו לסבול כאיוב תמורת גיהינום. מי כן משתגע על זה? הנאורים.
אני כותב לא מעט מאמרים, ובטעות חושב שאין צורך לחזור על מה שכבר כתבתי. אבל בגלל חשיבות הדברים צריך לשוב ולהזכיר. בתגובתו למאמרי הקודם גרם לי אבנר צפוני להבין שאין מספיק הבנה לגיהינום הנורא שקיבלנו, ביחס לגן העדן שהיינו יכולים לקבל אילו בסה"כ היינו קצת פחות מוסריים.
אז מהו העונש הנורא ביותר על החטא הטוב ביותר? כפי שראינו במאמר הקודם, שיטת האלימינציה עוזרת לנו להבין היכן היינו היום אילו כבר בקום המדינה במקום לעשות מחוות, היינו בסה"כ נוהגים כמקובל (באותה תקופה).
הבה נפליג אם כן אל מחוזות הדמיון, נתחיל בהיסטוריה ונמשיך אותה אחרת: העולם הערבי מצפצף על החלטת החלוקה 181 ועל ההחלטה על הקמת המדינה וקם עלינו להשמידנו. הוא הפסיד, אז אנחנו עשינו לו בדיוק את מה שהוא כמעט ועשה לנו: אנסנו ושחטנו את כל הערבים בסביבתנו. לא?
צודקים, זו גרסה קשה מדי לעיכול, נעבור לגרסה אחרת. הסתפקנו בעליונות מוסרית קלה עד מתונה וגירשנו מכאן את כל הערבים, כך גם ב-67. משמעויות. נתחיל בשלילי: מתוך מיליארד ערבים על פני כדור-הארץ, המיליון שהיו בארץ כנען עשו רילוקיישן. מה ההשפעה? אפס. לא? פנו אל המתמטיקאי הקרוב אליכם ותשאלו אותו כמה זה מיליארד ועוד מיליון...
לא משהו שמישהו יבחין בו במיוחד. זה נכון שהיו לנו לא מעט צרות מערביי חו"ל כמו פדאיון, חטיפת מטוסים, אנטבה, מינכן, מעלות, סבוי, כביש החוף, אבו ג'יהאד, אחמד ג'יבריל, נאיף חוואתמה, ג'ורג' חבש. אז היו מצטרפים אליהם גם ערפאת, אבו מאזן, הניה. אולי היה עוד פיגוע או שניים.
אגב, חומר למחשבה: אילו היינו מסתפקים בשוויונות מוסרית - גם זה היה נמנע. ככל שאנחנו מוסריים יותר כך אנחנו חוטפים יותר. כך העולם לצערנו עובד.
מר באום טוען שזה דווקא היה מפחית את הטרור כי הפלשתינים היו מאבדים תקווה ופשוט נטמעים בעולם ככל הפליטים האחרים. היום מספרים לנו שהפלשתינים המסכנים שוחטים אותנו כי הם מיואשים, האמת היא שהם שטופי תקווה. הם רואים איך אנו חסרי אונים ומסרסים את עצמנו, והם פשוט מתקשים להפסיק להזיל ריר. צודק, תודה לך על ההערה החשובה.
החלק החיובי האם היה משהו חיובי? אוהו, גן עדן. בואו נתפרע, לא נרחם על הדמיון. בעזה ריוויירה, התיירות פורחת. תיירים במקום טילים. שטחים, מה זה? התיישבות מדן ועד אילת, פחות צפיפות בגוש-דן, יותר בניה ביהודה ושומרון, מחירי הדירות ברצפה. כחלון מובטל.
חיילים טועים בדרכם ביהודה ושומרון, איש לא שוחט אותם, הארץ לא מלאה בשבטים אוכלי אדם. אין אוסלו, אין שלום, אין תהליך, אין רשות פלשתינית, אין פלשתינים. אין פיגועי מתאבדים, אין פיגועי ירי, אין פיגועי דקירה, אין פיגועי גרזנים, אין פיגועי דריסה. אין ערבים, אין פיגועים.
אין חומה, אין הינתקות. אין חטיפות חיילים, אין עסקת שחרור אלפי רוצחים, אין בכלל רוצחים. אין איסור על נוהל שכן, אין נוהל שכן בכלל כי אין לצה"ל במי להילחם!!! אין 70 קברים בצוק איתן, אין בכלל צוק איתן. אין מלון פארק ואין חומת מגן. אין, פשוט אין. כל חיילינו שבו בשלום מהשעמום.
בכל המדינה שלום מקיר לקיר. יש שלום בפועל. אם זה לא שלום אינני יודע שלום מהו. אנו חיים עם עצמנו בשלום (פחות או יותר).
אין פרזיטים שמוצצים את דמנו ואנו חייבים לפרנס אותם. אין עלוקות שכל הזמן מתלוננות על אפליה, ועל כך שהדמוקרטיה שלנו לא מספיק משובחת לאנינות בקרת האיכות שלהם. אין משאיות לעזה, אין סגר, אין משטים. אין איחוד משפחות, אין מחסומים, אין מחוות, אין הומניטריות.
את השפה הערבית שומע רק מי שחובב חדשות חוץ. אין הפרעות ברדיו. הסחנה בידינו, טבריה בידינו, הלונה-גל בידינו. יפו ועכו בידינו. אין גזענות, איש לא מחויב להעסיק ערבים. אין בעיית צביון. ישראל היא מדינה יהודית לעם היהודי עם שפה עברית וצביון ישראלי. אין סכנת דריסה בגליל ובנגב.
אין טרור רוחני של בג"ץ שכל הזמן דורש להרוס בתים. אין שמאלנים! הבחירות במדינה יכולות להיות על-רקע חברתי ולא כל הזמן התקוטטות בין אוהבי ערבים לאוהבי המדינה. השתחררנו מן הקיבעון המטומטם בקנה מידה היסטורי בו בכל בחירות השמאל מושך בשיניים שמאלה והימין בציפורנים ימינה.
למה מגיע לנו כל הטוב הזה? כי הסתפקנו בעליונות מוסרית צנועה. זה בדמיון. במציאות רצינו להיות מוסריים יותר מתרזה הקדושה, אז חטפנו.
גן עדן או גיהינום? ההתלבטות קשה נו, אז מה עדיף? גן עדן או גיהינום? שאלה קלה, השמאלנים שולפים את התשובה מהשרוול: גיהינום. חברים, זה לא מצחיק. אזכיר לכם שוב את הפלא התשיעי: האנושות הגיעה לקדמה כזו שעמוס 6 כמעט מגיע לחלל, ומצד שני אין אף גולם לרפואה בכל העולם המצליח להעלות על דעתו שעדיף גן עדן.
ישראל התברכה בירון מירלמן שיש לו IQ 183 (איינשטיין הסתפק ב 160). לא תאמינו מה עוד מצאתי: האיש החכם בעולם מצטרף לחרם על ישראל. למען השם, מה פה קורה פה? האם זה מה שהאנושות יודעת לספק? כל הגאונים גלמים?
להמחשת הטירוף אי-אפשר בלי המשל המקסים של בני בנקר: מה עדיף לקצץ את זנבו של הכלב פעם אחת? או להתקע לנצח במצב "זמני" של "תהליך שלום" בו אחד כל פעם קצת מקצץ והשני נושך, מקצץ נושך, מקצץ נושך...
איינשטיין אמר שבעיה בלתי פתירה לא תיפתר במונחי הבעיה, עוד אמר שלחזור שוב ושוב על אותו דבר ולצפות לתוצאה שונה זה טירוף. ניסינו שנה, ניסינו שנתיים, ניסינו עשור, ניסינו עשוריים, עוד מעט ננסה יובל ואז יובליים. כל נשיא חדש בארה"ב בטוח שהוא יפתור את הבעיה, הוא כבר יפעיל את הלחץ הנדרש ואז לעקשנים לא תהיה ברירה והם יסכימו. וכך זה נמשך עד עצם היום הזה. אוסלו קי"ט...
שורש הטעות אז איך מסבירים את הטירוף? מדוע העולם עקום? הרי על עודף מוסריות נענשנו בעונש שלא ברא השטן, מה פתאום צה"ל אימץ את "האוצר" כזה כערכיו? מה ההתלהבות מהגיהינום? מה כל כך קשה להעדיף גן עדן? באמת כולם מטומטמים? אתם בוודאי סקרנים נורא, לא אמתח אתכם.
התשובה היא כמובן שלב התשובה הזהה, כמו תמיד אותה תשובה לכל השאלות: חוק הטבע מספר 2, חוק העדר: כל גאוני תקופתנו "יודעים" שהפלשתינים המסכנים כבושים ושצריך להפסיק את הכיבוש האכזר. בדיוק כפי שכל גאוני תקופתו של גלילאו ידעו שהארץ השטוחה היא מרכז העולם. זה היה ידוע, כולם ידעו. האמונות התפלות משתנות, חוקי הטבע לא. אז האנושות האמינה בשטות אחת, היום באחרת.
ומה שורש הטעות? שכחו את תורת היחסות. עדר הנאורים / שמאלנים / חלמאים / אווילים שמנהלים את העולם בתקופתנו (תקראו להם איך שאתם רוצים), תקוע באילו שהן קונספציות וערכים מנותקים. בפועל העולם הוא יחסי. ביחס למוסר נאצי שנמצא באפס המוחלט, כל מוסר הוא בגדר עליונות מוסרית.
הנאורים נכנסו לאמוק של מוסר, כל דבר פחות מקידה מנומסת של חייל לחף מפשע לא מספק אותם. למה? בהחלט מעניין וחשוב לנתח (אם כי מבחינתנו לא ממש משנה). כנראה בגלל הזבנג שחטפנו בשואה, וגם כדי להסתיר מעצמנו שאנחנו עדר של חזירים. גם כדי להתנשא ולהשפיל (הטפת המוסר מעניקה ליפי הרפש תחושת עליונות), וכמובן אנטישמיות קלאסית שמטרתה רמיסת ישראל ככל האפשר.
הנבלות עיגנו את הערכים שלהם עמוק בחוק הבינלאומי והפכו אותם לקדושים. מעל הדמוקרטיה, אי-אפשר להפטר מהם. פני הדור כפני הכלב, בכל תבל לא נמצא גולם אחד שיצעק: הכלב הוא עירום! בסוף לא יצא לי לכתוב את "שתיקת הפילוסופים" אבל בקצרה: יש לפילוסופים תפקיד אחד בלבד ומה הם עושים? הכל חוץ ממנו. אז מי יטיל ספק בקונספציות ובערכי הדור? למה הכל אני?
בכל אופן, המסקנה האידיוטית של כל גאוני תקופתנו לפיה אנו כובשים אכזריים נובעת מאי הבנת תורת היחסות: ביחס לרמת המוסר של האויב (אם צריך להזכיר את אבי האומה הפלשתינית, מנהיג המופת, גנרל האס אס, חבר של היטלר), הדבר היחיד שאנחנו חייבים לפלשתינים זה להעניק להם את הזכות הגדולה להודות לנו מקרב לב על כך שלא עשינו להם את מה שהם ניסו לעשות לנו.
אז שרשרת המזון היא כנראה כזו: הוקינג 200 +, מירלמן 183, איינשטיין 160, אני 110 (עד 120, תודה). אבל בדיעבד מסתבר שאני החכם מכולם רק בגלל שאני יודע לחשוב לבד. למען האמת לא ידעתי שאני כזה, עד שראיתי שכולם מסביב גלמים.
אז בתור מי שחושב שהוא קצת יותר חכם מהרבה גלמים (או אפילו סתם בתור אזרח קטנטן שבסה"כ רוצה חופש ביטוי) אני מבקש להכריז בזאת על המשפט החשוב בהיסטוריה האנושית: בכל דור ודור חייבת האנושות להטיל ספק בערכיה ובקונספציותיה! תודה.
