פרסום
המכרז להטמעת תיק רפואי ממוחשב בבתי החולים הממשלתיים הוא אחד המהלכים היותר מרכזיים שמשרד הבריאות עשה בשנים האחרונות בכל מה שקשור למחשוב בתי החולים. זוהי התחלתו של תיקון קלקולים שאפיינו מספר פרויקטי רוחב שנעשו במשרד ולא הגיעו לבשלות או שלא מספקים את הסחורה.
המכרז הנוכחי, כך נכתב במסמכים, מחליף את החלק הקליני של מערכת נמ"ר. נמ"ר הוא אחד מפרויקטי המחשוב הגדולים והמורכבים של משרד הבריאות, שעלה הרבה מיליוני שקלים וסבל מהרבה ביקורות וליקויים.
פרויקט נמ"ר החל ב-1998 ואמור היה להסתיים ב-2003. לאחר מכן הוא נדחה מספר פעמים. דוח
מבקר המדינה שפורסם ב-2009 מתח ביקורת חריפה על הנהלת המשרד דאז, שעל אף כל הדחיות ומיליוני השקלים שנשפכו על הפרויקט הוא עדיין לא נגמר.
הדוח העלה שורה של ליקויי בקרה וניהול, שהביאו לחריגה ענקית הן בלוח הזמנים והן בתקציב של הפרויקט. בסופו של יום, המערכת פועלת בבתי החולים הממשלתיים, אבל לא מספקת את הסחורה בכל מה שקשור לניהול התהליכים הקליניים שמבוצעים על-ידי הצוותים הרפואיים. במכרז החדש יש פירוט רחב מהם הליקויים שהביאו את הצורך בפרסומו: "פער במתן מענה כולל אינטגרטיבי לצרכי התהליכים הקליניים, חוסר אחידות במידע המדווח בין בתי החולים והיעדר פתרון אינטגרטיבי לקישור מכשור רפואי" - וזהו רק חלק מהרשימה.
זו אחת הסיבות שהפרויקט נכנס כבר לפני כמה שנים לקטגוריה המאוד מפוקפקת של פרויקטי מחשוב בממשלה שלא נגמרים לעולם ועולים למשלם המיסים מיליוני שקלים, שבדיעבד נזרקים לטימיון.
עוד פיל לבן יש שזיהו את נמ"ר עם עוד כמה פילים לבנים מחשוביים-ממשלתיים אחרים, כגון פרויקט תעודות הזהות החכמות והמאגר הביומטרי. אלה פרויקטים שיודעים מתי התחילו אבל איש לא יכול לחתום מתי הם יסתיימו. אלא שיש חובה להדגיש כי במקרה של נמ"ר, הליקויים קרו הרבה לפני שההנהלה הנוכחית של אגף המחשוב החלה בעבודתה, ובמיוחד הרבה לפני תקופתה של המנמ"רית, שירה לב עמי. בשנים האחרונות לב עמי נהנית מרוח גבית של הנהלת המשרד, שמבינה שהטכנולוגיה היא הפלטפורמה שבעזרתה ניתן יהיה לטפל חלק מהחוליים הרבים של מערכת הבריאות בישראל.
המכרז נכתב ברוח מדיניות ברורה של המשרד לכיוון הבריאות הדיגיטלית. מדובר בתפיסת עולם רחבה וכוללת לגבי הדרכים שבהם ניתן לשפר את איכות הטיפול בחולה. חייבים לזכור שלא מדובר בהתייעלות מנהלתית בלבד, שהיא חשובה בפני עצמה, אלא בחיי אדם, פשוטו כמשמעו. המכרז מבקש לקבל פתרונות קיימים, לא להמציא את הגלגל. פתרונות שזמן הההגעה שלהם לבתי החולים יהיה מהיר ביותר ועם רמת אבטחה מקסימלית.
התיק הרפואי שהמשרד מבקש כעת לקבל הצעות עבורו הוא מכלול של פתרונות מבוססי מערכות מחשוב ומידע, שמטפלות בכל מחזור החיים של הטיפול בחולים.
מורכבותו של המכרז באה לידי ביטוי בין היתר בעובדה שהוא כולל תתי מכרזים, שמתייחסים לכל הליך רפואי בפני עצמו, כמו תהליך המיון, הטיפול עצמו והמעקב. היכולת של איש צוות רפואי לדעת בכל רגע נתון מה מצבו של החולה, אילו טיפולים הוא צריך לעבור ולמה הוא רגיש היא אחת מאבני היסוד ברפואה המודרנית, המבוססת על אוטומציה של תהליכים ידניים.
נמ"ר לא לבד יש לציין שנמ"ר הוא לא הפרויקט המחשובי היחיד שנתקע במערכת הבריאות. ב-2008 יצא המשרד למכרז לפרויקט ה-ERP מזו"ר. הסיבה לכך היא פרויקט בעייתי אחר של הממשלה, שלא הסתיים עד היום - מרכב"ה. שני הפרויקטים מבוססים על פלטפורמת סאפ (SAP), אלא שאנשי החשב הכללי במשרד האוצר הודיעו מהר מאוד שהמרכב"ה של שאר משרדי הממשלה לא מתאימה למערכת הבריאות.
אף על-פי שהפרויקט תוקצב עוד ב-2008 - ברבע מיליארד שקלים - עברו שנים עד שהחלו בהטמעת המערכת. זאת, עקב חילוקי דעות עם הספק, קשיים במציאת מנהל לפרויקט ועוד. כעת, מכרז התיק הרפואי הממוחשב מחייב את ספקי הפתרונות להתאים עצמם לפרויקט מזו"ר, על כל המורכבות שלו.
אם כל הפרויקטים בנוסף, יש את אם כל הפרויקטים, רשומה רפואית אחודה, שהיא התיק הרפואי הלאומי, המיועד לכלל מערכת הבריאות. נכון להיום הפרויקט מוקפא, לאחר שדיונים של שנים, ועדות היגוי ויועצים לא הצליחו להרגיע את המומחים בכל מה שקשור לפרטיות, חיסיון ואמינות המידע שיימצא במערכת. במקום זה עברו במשרד הבריאות לשיתוף מידע, בתהליכים זהירים ואיטיים יותר, שאינם מוגדרים כפרויקט אחד. תיק רפואי ממוחשב בבתי חולים ממשלתיים הוא עוד דוגמה ליישום רעיון זה.
כאמור, כל זה קרה בקדנציות קודמות, ובשנים האחרונות נעשים מאמצים עליונים ומוצלחים להאיץ את ייעול מערך המחשוב של מערכת הבריאות הממשלתית, לדרבן את המנמ"רים בבתי החולים לחדש ולהשקיע. זאת, על-מנת לרתום את המחשוב כדי להקל, ולו במעט, על המצוקה הקשה שקיימת בבתי החולים.