אני מסתכל על התמונה של נעורים קסומים, מתוכה מזדקרות עיניה הקסומות, חיוכה הכובש ויופייה של יאנה משאלוב מעכו ולידה במלוא קסמו וחיוכו בחיר לבה אולג, שנכון לרגע כתיבת שורות אלו נמצא מתחת להריסות של הבניין, שהון נואף חסך באמצעי בטיחות ועד כה שלושה מחבריו של אולג מצאו את מותם ולמעלה מעשרים נפצעו.
הון נואף קרע לגזרים את היופי היוצא מהתמונה, תמונה של זוג הצופה כלפי העתיד. ברגעים אלו תקוותם לחיים יפים טמונה תחת טונות של גושי אבן. אני נושא תקווה, שכוחות ההצלה של פיקוד העורף ייחלצו את אולג מגיא ההריגה. יחזירו לאולג וליאנה את החיוך.
אולג משאלוב יצא מעכו ליום עבודה בחניון בתל אביב כפועל בחברה להתקנת דלתות בטיחות. למרות שיומיים קודם לכן אירעה קריסה במעלית, המחויבות לעבודה ולמשפחה חייבה אותו לעבוד באמונה, שהמבנה נתון בידיים בטוחות ולא בידי הון נואף, שעבורו ההון האנושי מחירו זול וכל יהבו הוא רק בקיפטאל.
על שולחן העבודה של שלושה שרי כלכלה:
נפתלי בנט,
אריה דרעי ו
בנימין נתניהו הונח יותר מפעם אחת ממצא מצמרר של
מבקר המדינה, לפיו רק ב-2% מאתרי הבנייה, בהם התרחשו תאונות בשנים האחרונות, ביקרו מפקחי בטיחות של משרד הכלכלה, שעבר בימים אלו לאחריותו של
חיים כץ שר הרווחה והעבודה.
על שולחן העבודה של שלושה שרי כלכלה, כשנוסף כבר שר רביעי לענייני רווחה ועבודה, מונח ממצא מצמרר לא פחות של מבקר המדינה, שביותר ממחצית מאתרי הבנייה מעולם לא דרכה רגלו של מפקח בטיחות.
חבל ששרים הנוגעים בדבר אינם מתייחסים לעובדה מה היה קורה אם ביותר ממחצית מכבישי הארץ לא היה מעולם אפילו שוטר תנועה אחד שיפקח על התנועה. מה היה קורה אם לא היו קונסים עברייני תנועה ביותר ממחצית מכבישי הארץ.
כבר בתחילת 2014 הגיש יו"ר הוועדה הציבורית "לקידום הבטיחות התעסוקתית בישראל", אלוף במיל'
אודי אדם, לשר הכלכלה, נפתלי בנט, מסקנות מדאיגות עם תוכניות עבודה לתיקון העיוותים ולנקיטת מאמצי מניעה כוללים.
עבודה ענפה של העבודה הפכה לאבן, שאין לה הופכין ולא היה אפילו דיון אחד בדיווחי הוועדה. לנפתלי בנט לא היה זמן לדון בממצאי הוועדה, כך גם לאריה דרעי ולבנימין נתניהו. שלושה שרי כלכלה לא מצאו שעה בלוח זמני העבודה שלהם לדון בעבודת הוועדה, שהדוח שלה אחרי יותר משנתיים מגיע עתה לפתחו של השר חיים כץ.
הבטיחות של ההון האנושי העובד על פיגומי הבניין אינו נושא בסדר היום של מי שהיה צריך לדאוג לקיומם של אמצעי בטיחות. מקוממת האמירה שתישאר לדראון בדברי ימי כנסת ישראל, כששר האוצר וראש הממשלה מכריזים, שבימים בהם נעשים מאמצים להוזיל את מחירי הדירות, הם אינם מוכנים להשית אפילו פרומיל אחד של תקציב בהגברת אמצעי אכיפה על בטיחות העובדים.
בכל רחבי הארץ פועלים 18 פקחי בטיחות האחראים על אלפי אתרים. הפקחים עובדי חברות כוח אדם בשכר נמוך. רק 3 רכבים ממשלתיים עומדים לרשותם לביצוע עבודות הבטיחות.
קשה שלא להשתחרר מהעובדה המצערת, שחלק הארי של ההרוגים הם פועלים זרים מאסיה וממזרח אירופה, להם יש להוסיף פועלים פלשתינים תושבי ישראל ותושבי השטחים, ומכאן קלות הראש והזלזול בטיפול בבדיקת ההשקעות של כל חברה בבטיחות של העובדים.
מנכ"ל משרד הכלכלה אינו יכול להציג אפילו מסמך אחד על דיון ממצה, שנערך בעקבות ממצאי הוועדה בראשות האלוף במיל' אודי אדם, שהוגשו בחודש מארס 2014 לשר הכלכלה דאז, נפתלי בנט. שנתיים וחצי קבור הדוח במשרדי הכלכלה.
לא נשללה רישיונה של אף חברה בשל מות פועל, למרות שבכל שנה היינו עדים לעשרות הרוגים ומאות רבות של פצועים, חלקם פצועים קשה מאוד בתאונות. בהן נקבע שהיו ליקויי בטיחות קשים.
חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיה, מהנדס במקצועו, עמל קשות במושב האחרון של הכנסת לקדם הצעת חוק המחייבת סגירה זמנית של אתרי בנייה, שאירעו בהם תאונות עבודה שהסתיימו במוות. למרות תמיכתו של יו"ר ועדת העבודה אלי אללוף, הוחלט לדחות את הדיון בנושא למושב הבא. המסקנה המצערת, שהון אנושי עובד המגיר את זיעתו על פיגומי הבניין אינו עומד בראש סדר הקדימויות של הממשלה.
