עד כה ידעתי כי יש מורמים מעם במשטרים טוטליטריים, בהם השליט או החונטה הם שליטים בלעדיים, ואוי לקורא עליהם תיגר. הם לא חייבים דין וחשבון לאף אחד, הם עושים ככל העולה על רוחם, ואין מי שיבקר אותם, אם קורה שמוצאים שהם עברו על החוק כי אז דואגים שהמוצא לא יהיה איתנו יותר, ראו את מקרה התובע בארגנטינה.
ישנן מדינות אחרות שבהן יש ערבוב תחומים, ועדיין השלטון הוא הדומיננטי, יש מקומות בהן השלטון קובע לרשויות החוק מה הן יפסקו וכיצד.
אולם במדינתנו המציאו משהו חדש, השופטים מרגע שנבחרו אין מי שיגיד להם דבר, הם עומדים מעל הכל, למרות שבמשטר מגדירים אותם כאחת הרשויות, הם מזמן לקחו חרות (לא חיכו לפסח), עד כדי כך שבעבר קראתי ראיון עם אחד הנבחרים הללו שהוא אומר שאפילו אינו הולך לאכול פלאפל עם כולם על-מנת שלא להתערב בקהל.
מלחמת עולם אולם כאשר יש פגישות חשובות עם שועי העם, או הנציגים מחו"ל הם בהחלט ממשים את ההזמנות שהם מקבלים לארועים אלו, ואין להם חשש שמא הם יטו חסד למזמין אם לאו.
השופטים במדינתנו ניצבים תחת ביקורת של נציב תלונות השופטים. אין מערכת בקורת כמו של
מבקר המדינה המבקרת אותם. רק לאחרונה הוקם גוף בקורת על פרקליטות המדינה, וזאת בעקבות מספר ארועים שלא הוסיפו להם כבוד וננזפו על-ידי בתי המשפט, אולם הם פתחו במלחמת עולם כנגד זה, עד כדי השבתת המערכת מבלי לתת את הדעת על הנזק שהם גורמים לשלטון החוק במדינה, ורק צווי מניעה גרמו להם לחזור לעבודה.
על השופטים כאמור אין שום גוף מבקר, שלא לדבר על שופטי בית המשפט העליון שהם מורמים מעם. הם פוסלים החלטות ממשלה לגטימיות, ואין אף אחד שיאמר להם הלו הגזמתם, אין מקום בחוק המתיר זאת לכם.הגיע הזמן להקים גוף בקורת חיצוני אוביקטיבי ומקצועי שיבקר את מערכת השיפוט ויוציא דוחות ביקורת על השופטים ויחזיר אותם למסגרת שנקבעה להם בחוק.