שערוריית החופשה הארוכה בבתי הספר מעלה את השאל אז מה כן, ואני בדעה שצריך לבסס את שנת הלימודים על 11חודשים וחצי, ולצמצם את החופש הגדול לשבועיים בלבד. בל נשכח כי סמוך לצלצול הראשון בא גם הצלצול לחופשות החגים, כלומר טרם הגענו לבית הספר ואנו חוזרים לחיק ההורים.
בתי האב במדינה אינם הומוגנים חלקם חד הוריים, חלקם רק מפרנס אחד, חלקם סוציואקונומי נמוך, וחלקם בעשירון העליון, אם רוצים לתת לכולם הזדמנות שווה כי אז צריך ליישם תוכנית לימודים מעשירה ולעבור לשנת לימודים מלאה.
ניתן לראות ניצן שפרח לרגע כאשר שר החינוך
שי פירון הנהיג לחלק מהכיתות קייטנות בית ספריות בחודשי הקיץ, אולם זה היה מועט ועם חילופי השלטון בוטל גם הסדר זה.
חודשי הקיץ לא צריכים להיות חודשי קייטנה ניתן לתת בחודשים אלו לימודי העשרה שבתוכנית הלימודים הרגילה לא מקבלים ביטוי, לדוגמה שיעורי מוזיקה בהם ישמיעו קונצרטים, ניתן לתת יציאות להצגות במרוכז, או להביא הצגות בית ספריות לכלל התלמידים.
במסגרת זו הייתי מבסס את חודשי הקיץ על התנסויות בתחנות, התלמידים עוברים תחנות שבועיות של נושאים שונים, כגון תחנת ספורט מסוג כדור סל, תחנת לימוד מתמטיקה מוגברת, תחנת תחרויות שחמט, מתמטיקה פיזיקה ועוד.
ניסויים מדעיים כמו הרכבת והטסת טיסני מנוע ודאונים, ניסויים פיזיקליים מעניינים, קריאת ספר בכתה וניתוחו על-ידי כלל הכיתה, תחנת לימוד עצמי בה ירגילו את התלמידים למצוא מקורות לעבודתו, לימודי ביביליוגרפיה, מה חדש בעולם.
לסיכום יש מספיק מה לעשות בחודשי הקיץ, צריך לשנות פאזה ולחפש כל דרך על-מנת לאפשר למשפחות ליהנות מהקיץ עם הילדים, ולילדים לתת תוכן מעשי ורוחני בבית הספר.
