ציפי לידר שבת שיק מהי שבת יהודית? תשאלו את ח"כ יואב שיק. לדעתו אפשר לנסוע לים, לצפות בטלוויזיה או לנפוש בכל סוג בילוי אחר, ובלבד שזה יהיה יום המנוחה השבועי שיוקדש למשפחה.
האם התבלבלת מר שיק? אולי התיאור שלך הולם את יום המנוחה המערבי, שבהחלט אינו מתיישב עם ההלכה. אך האם לדידך יום מנוחה הכרוך בחילול שבת משקף שבת יהודית? אני מבינה שבעונת המלפפונים אתה מחפש קצת רייטינג וכותרות עסיסיות לרפואה. אך דחילק אל תעשה זאת על חשבון שבת קודשנו ועיוות דמותה.
כאישיות ציבורית מצוּפה ממך שתפגין יושרה. אל תזרה חול בעיני הציבור, כדי להצטייר כביכול כמגן השבת. וּבא לציון גואל.
חג בטוח חידוש גל הטרור לקראת החגים מדאיג במיוחד. ראוי לקוות שהוא ייקטע באיבו, וכי זו לא תהיה יריית הפתיחה לקראת מתקפת טרור חמורה וממושכת, כפי שהיינו עדים לפני שנה בחגים, מתקפה אשר נמשכה כחצי שנה ברציפות. למרבה הצער, גם הפעם, כמו אז, מוקדי הטרור העיקריים היו, איך לא, ירושלים ויו"ש.
זהו גם מבחנו של איווט ליברמן, שר הביטחון, שהבטיח לעם ישראל שקט וביטחון, תוך ניהול מלחמת חורמה ללא פשרות במחבלים ובקיניהם האכזריים.
אז אנא כבוד השר, הרם את השכפ"צים וּלְחַם ביד קשה בתשתיות הטרור, כדי להבטיח לנו חג שמח ובטוח!
אברה לא לבד אי-אפשר להתעלם מכאבה של משפחת מגיסטו בעקבות בנה אברה השבוי בעזה. וטוב שהנושא פרץ לתודעת הקהל. ועם זאת, לא סיבות גזעניות כטענת המשפחה האתיופית, הרואה את עצמה מופלית אחרי שחרור
גלעד שליט, מונעות את שחרורו. עובדה גופת החייל האשכנזי
הדר גולדין, שנשלח בשירות המדינה, ביחד עם גופת
אורון שאול, עדיין לא הוחזרו לישראל. הסיבה היא כידוע שהמדינה, בצדק, לא מוכנה עוד לשחרר מאות מחבלים כדרישת החמאס, תמורת שבוי ישראלי, לאחר שהוּכח שהם ממשיכים לפַגע וגורמים לקורבנות רבים.
ראוי שהאזרחים ילמדו מהמקרה המר של מגיסטו ויקחו אחריות על עצמם, שלא לעבור לשטח האויב האכזרי. ובמקרה של אדם חולה נפש, כמו במקרה זה, האחריות היא של המשפחה. די למדינה בהתמודדות עם חיילים שבויים. ומי יתן שנזכה לראות בשובם המהיר ביחד עם אברה.
לא לגזענות אני מציעה לקהילה האתיופית, שהיא בשר מבשרו של העם היהודי, להתחיל להסתכל על חצי הכוס המלאה, ולהתנער מדיעות גזעניות קדומות כלפי עצמה, שמשתלטות עליה.
האתיופים משתלבים בשוק העבודה הישראלי, בצבא (ואפילו לראשונה יש אלוף משנה אתיופי) ומֵהם גם באקדמיה ובכנסת. השחרור מסטיגמות שליליות יעלה את הדימוי העצמי שלהם ויביא לטיפוס במעמדם הכלכלי, האקדמי והחברתי. מי שכבר עשו זאת ראוי שישמשו מודל לקהילה לאן אפשר להגיע ברצון נחוש ובדבקות בלתי מתפשרת במטרה.
ההיאחזות העקשנית בטיעונים גזעניים מונעת מהקהילה להתמודד עם הבעיות האוביקטיביות הקיימות בה ולהביא לביעורן. כך לגבי תופעת האלימות הגואה בה. כזכור, החייל שהוכה על-ידי השוטרים מתועד בצילום המקורי, כשהוא מסרב להישמע להוראות השוטרים ובועט בהם. ויתרה מזאת, אי-אפשר לשכוח את ההפגנות האלימות שלהם.
מפכ"ל המשטרה,
רוני אלשיך, הצביע על תופעה חברתית אוניברסלית, שהפשיעה גוברת בקרב חברת מהגרים. זאת בעיקר בשל קשיי קליטה והתאקלמות לחברה הוותיקה. מדוע אפוא האתיופים מעוותים את כוונתו, כאילו מדובר בפשיעה גנטית של הקהילה?
תופעה חריגה בראש ובראשונה הגיעה השעה להודות על האמת: בניגוד לדעת מלומדים, הסבורים ששִכחת פעוטות "זה יכול לקרות לכולם", נראה לי כי מדובר בתופעה חריגה, בלתי טבעית ובלתי נורמטיבית, שלא ידענו כמוה בדורות קודמים, האומרת דרשני. עם כל הכבוד לעידן המודרני, איך אפשר לשכוח צאצא ברכב, יותר מאשר טלפון נייד וארנק? דומה שאפילו ה'סמוך' הישראלי הנודע, והאמונה הצברית ש'לי זה לא יקרה', אינם יכולים להסביר את התופעה העגומה.
ההתייחסות אל הזאטוט כאל אביזר טכני, במקום כאֶל יצור אנושי חי, הדורש אינסטינקטיבית תשומת לב והתמקדות בו בעדיפות ראשונה, היא מקור הבעיה. וכאן דרוּשה התמודדות חינוכית יסודית. ומכאן חוסר היעילוּת המוּכחת של שלל הפתרונות הטכניים שהוצעו לפתרון הבעיה. עובדה שתוך חודש וחצי מתו חמישה תינוקות ברכב. וזאת בנוסף לעשרות פעוטות שניצלו למרבה המזל.
לדעתי צריך בנסיבות הקיימות להפעיל על-פי חוק גם אמצעי ענישה, לשם הרתעה, ובכלל זה עונש מאסר. במיוחד יש להטיל קנסות כספיים גבוהים על נהגים עבריינים בנושא, כי למרבה הצער הוּכח שהישראלים לומדים בעיקר דרך הכיס. וּבא לילדי ישראל גואל.
הליצן הוא דאום לא סוד הוא, שמשבר גיל העמידה מזַמן מבחינה פסיכולוגית את 'גיל ההתבגרות' השנייה, על כל מאפייניה השטותניקיים והבלתי הגיוניים. לכך יש להוסיף, כי על-רקע התארכות תוחלת החיים, גיל הארבעים של ימינו הוא השלושים החדש.
העיתונאי והשחקן
חנוך דאום, שבית גידולו היה הציונוּת הדתית ואשר חגג לא מכבר יום הולדת 40, היה מאז ומתמיד, לפחות מבחינת הדימוי העצמי שלו, סוג של אנדרדוג ואאוטסיידר, ועל כן חובב של טיפוסים אאוטסיידרים כמוהו עם אקשן עסיסי. בהחלט חומר טוב לרייטינג, כפי שהוא מעיד על עצמו ועל מוֹפעיו הסטנדאפיסטיים.
כמה סמלי הוא כובע הליצן שמתנוסס בהדר על ראשו של דאום, ולא רק בפורים, אלא בסתם יום של חול, בסידרה הדוקו-קומית החדשה שלו בהוט בשם "מחשב מסלול מחדש". זוכרים את הבדיחה הידועה על האיש העצוב שמבקש מהפסיכיאטר שלו מתכון ליציאה מהדיכאון? הלה מציע למטופל המדוכא לצפות במופע הליצן שבקרן הרחוב. אלא שאז הוא מפתיע בהנחתה המיידית: "דוקטור הליצן הוא אני".
האין זה דאום בגירסתו הליצנית החדשה, במקום הציפרלקס? וּבא לו גואל.
פסוקו רכבת תל אביב: רב פְּקק
שער הפרחים? שער הטרור!
סיגריות מרלברו - מכוּרים לעשן עד מאה ועשרים: זפת ברפש?
חו"ל: אאוּט לַנד
הקטנה רותי רוזנטל, פגוּעת המוחין, כבר לא על גלגלים: תסמונת אַפּ
סערת הבורקיני: דַעאש בִּגְדִי(ל)
נגב נגב-רבותי ההיסטוריה חוזרת: חוות שרון לא לבד: נחשפו בתי חווה בני 1500 שנה
תפילת השכמה: וַתיקין ונהנים
