בעקבות ההצגה ההודאה

אינני מתיימר לכתוב רשימת ביקורת אמנותית על ההצגה "ההודאה" פרי עטו של המחזאי מוטי לרנר ובבימויו של סיני פתר, המועלית בימים אלו על בימת תיאטרון יפו, המהווה במה לתרבות עברית-ערבית. אני ממליץ בפני הקוראים לחזות בהצגה ולמעשה ליטול חלק בשיח הנרטיבים הקשה, בין השיח היהודי הרואה ב-1948 מאבק לעצמאות ומולו השיח הפלשתיני הרואה ב-1948 את אסונו. אני ממליץ בפני הקורא ליטול חלק בשיח מכיל זה את כאבו של זולתו, כי רק שיח מכיל עשוי להביא בעקבותיו את הפיוס המיוחל. אני ממליץ בפני הקוראים טרם לכתכם להצגה, המטלטלת את הצופה במשך שעה וארבעים דקות בעקבות תיאור התרחשויות בכפר טנטורה בשפלת החוף בשנת 1948, לקרוא את הודאת אביו של הבמאי, דני פתר ז"ל, שהלך מאתנו לפני כשנה. הודאה שכתב בדם ליבו מי שהיה לוחם פלמ"ח וממקימי קיבוץ צרעה בהרי ירושלים, שהוקם בשנת תש"ט על אדמות של כפר ערבי שנחרב. דני פתר, שלחם באותה מלחמה בקרבות בדרך לירושלים, נפצע קשה בידו ועד יום מותו סבל משיתוק באותה יד. את ההודאה של דני פתר תוכלו למצוא בעמוד 56 בספרו הביוגרפי "לב בצד שמאל" בהוצאת צ'ריקובר, 2000. "אנו מייסדי צרעה לא השתתפנו בכיבוש הכפר ובהריסתו, ולא גירשנו את תושביו, היה לי קל לקבל את התיישבותנו בכפר ההרוס כהמשך מחויב המציאות של המלחמה על השליטה בדרך לירושלים. גם כשידעתי על תוכנית ד' - על הריסת בתים וגירוש מאות אלפי ערבים - לא קשרתי את הדברים הקשים האלה עם התיישבותנו בצרעה". בחלוף השנים כותב דני פתר את האמת הכאובה שלו: "היום, כשאני מודע כבר לנכבה הפלשתינית, אינני יכול ואינני רשאי לנתק את התיישבותנו בצרעה הערבית מחלקנו שלנו בגורלו של העם הפלשתיני". דני בהודאה שלו נשאר נאמן לאמת שלו - "שלולא היה קיים הפלמ"ח בחודשים הראשונים אחרי החלטת האו"ם על חלוקת הארץ, לא הייתה קמה מדינת ישראל. אילולא היו לו כוחות לחימה ותושייה, הייתה המדינה שאך זה קמה מובסת מיד לאחר פלישת צבאות ערב." לצד אמת זו מציג דני באומץ רב אמת נוספת - "עובדות אלו לא מנעו מהפלמ"ח לבצע הוראות של הדרג המדיני של הריסה וגירוש". ההודאה של דני פתר מכילה גם את דני המורה והמחנך - "אין ספק שהחינוך הלאומני האנטי-ערבי מילא גם הוא תפקיד. אנחנו שהיינו אז מייסדי צרעה, בני עשרים, ראינו את המציאות שסביבנו דרך עין אמיצה אחת, לא ראינו כלל את צדה השני של המציאות הקשה בה היינו נתונים". אני מייחל ליום שאת הסיכום של דני פתר בהודאה שלו תאמץ החברה הישראלית - "כי תנאי הכרחי לפיוס אמת בין ישראלים לפלשתינים הוא הכרה ישראלית בחלק שלה בטרגדיה של העם הפלשתיני, שעל אדמתו ועל חורבותיו הקמנו את מדינתנו".