תשע שנים של פיצול ומחלוקות בין תנועת פתח לתנועת חמאס חלפו מתוך עשר שנות שלטונו של יו"ר הרשות הפלשתינית, מחמוד עבאס, שבמהלכן גם השתלטה תנועת חמאס בכוח על רצועת עזה, ואין אור בקצה המנהרה המבשר על פיוס לאומי קרוב.
בקרב הציבור הפלשתיני בשטחים שוררת פסימיות רבה לקראת שיחות הפיוס הצפויות בדוחא שבקטר, המחלוקות בין שני הצדדים, פתח וחמאס, נראות עמוקות ובלתי ניתנות לגישור.
המטרה המוצהרת של שני הצדדים היא להקים ממשלת אחדות לאומית אולם שניהם מתקשים בקביעת המצע המדיני של הממשלה החדשה, אש"פ איננו יכול לסגת מההכרה בישראל ומיוזמת השלום הערבית ואילו תנועת חמאס מסרבת לאמץ את התוכניות המדיניות של אש"פ אשר הכיר בישראל וחתם על הסכמי אוסלו.
נושא מחלוקת נוסף שקשה מאוד לגישור הינו תשלום המשכורות לפקידים של חמאס ברצועת עזה,דהיינו כל הפקידים האזרחיים ופקידי מנגנוני הביטחון של חמאס והזרוע הצבאית "עז א-דין אל-קסאם".
תנועת חמאס דורשת לשלב את כל פקידיה במנגנון התשלומים של הרש"פ כדי שיקבלו באופן קבוע משכורות מדי חודש בחודשו.
יו"ר הרש"פ מתנגד לדרישה הזו ובמיוחד לסעיף הדורש לשלם משכורות לאנשי הזרוע הבצאית של חמאס מחשש שיואשם על-ידי ישראל והקהיליה הבינלאומית בתמיכה ובסיוע לארגון טרור.
היוזמה של מחמד דחלאן למחמד דחלאן יש חושים פוליטיים חדים והוא זיהה את הלכי הרוח הפסימיים בשטחים במיוחד לאחר הקפאת הבחירות המקומיות שהיוותה קרן אור כלשהי לקראת הבנות בין פתח לחמאס. לציבור הפלשתיני נמאס מהרוטינה של סבבי שיחות הפיוס בין פתח לחמאס ואיש לא מתייחס אליהן ברצינות, הציבור בשטחים מחפש "חשיבה מחוץ לקופסא" שתביא לפריצת דרך ביחסים בין שני הצדדים.
דחלאן הגיע למסקנה כי רק לחץ ציבורי גדול על הנהגות פתח וחמאס ידחוף אותן קדימה בשיחות הפיוס לכן ביוזמה שפרסם ב-21 בספטמבר הוא קרא לכינוס ועידה לאומית של כל הפלגים הפלשתינים, כולל חמאס והג'יהאד האיסלאמי, תחת הכותרת "הוועידה להגנה על הבעיה הפלשתינית".
בראיונות לתקשורת הסביר דחלאן את יוזמתו בכך ששיחות הפיוס בין פתח לחמאס אינן הדרך לסיום הפיצול בין הגדה לרצועה וכי הגיע הזמן למצוא מנגנון חדש שיביא לידי הסכמות חדשות בהתאם ל "מסמך האסירים" מ2006 שקבע את המסגרות הפוליטיות והארגוניות שהיוו בסיס להסכמים בין פתח לחמאס. "כינוס הוועידה הוא מעבר הכרחי כדי להביס את האויב המשותף (ישראל)", הסביר דחלאן.
מחמד דחלאן מנסה להצטייר כמנהיג החדש של הפלשתינים שטובת עמו היא האינטרס העליון מבחינתו ולהציג את עצמו כמנהיג בעל דנ"א פוליטי שונה מהדנ"א של ההנהגות הנוכחיות של פתח וחמאס ובמיוחד של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס שתאוות השלטון והשררה שלו מונעת בעיקר מאינטרסים אישיים ומשפחתיים.
מחמוד עבאס דחה באחרונה את יוזמת "הרביעייה הערבית" (מצרים, ירדן, סעודיה ומאע"מ) לאימוץ מפת דרכים שתביא לפיוס לאומי פלשתיני וחידוש המשא-ומתן עם ישראל על בסיס יוזמת השלום הערבית.
דחלאן מנסה למצב את עצמו כגורם שיכול לפשר ולגשר בין הצדדים מכיוון שיש לו את היכולות הפוליטיות לכך, לפי יותר משנה תיווך מחמד דחלאן בין מצרים ואתיופיה בנושא מי הנילוס וסכר "אלהנדה" והוא טוען שיש לו קבלות מוכחות בתחום התיווך והגישור גם מתוך הכרתו היטב את שני הצדדים ואת בעיותיה היחודיות של רצועת עזה.
הסיכויים שיוזמתו של מחמד דחלאן תתקבל ע"י פתח או חמאס שואפים לאפס, שני הצדדים מעוניינים בכישלונו של דחלאן מבחינה פוליטית ובהמשך המצב הקיים.
על-פי מקורות בעזה, תנועת חמאס מנעה באחרונה כינוס של אישים עצמאיים לתמיכה בפיוס הלאומי, היא מנסה למנוע כל התעוררות ציבורית בנושא כדי להנציח את המצב הקיים לפחות עד להסתלקותו של מחמוד עבאס מהזירה הפוליטית. לכן, למחמד דחלאן אין שום דבר להפסיד כשהוא מציע יוזמות חדשות מכיוון שאין שום סיכוי, במצב הקיים, לבדוק אותן או ליישם אותן, כך הוא מרוויח יחסי ציבור ופופולריות על גבן של תנועות פתח וחמאס הממשיכות לריב ולהתכתש פוליטית ביניהן.
