המאמר "מסילות אל
המשילות" של
איילת שקד פורסם בכתב עת לא מוכר ולא ידוע למרבית האוכלוסייה, כתב עת בשם השילוח. המאמר מתפרס על 38 עמודים במקור העברי ולמעלה מ-40 עמודים בתרגום האנגלי.
ובכלל נראה שאיילת שקד לא מנסה להתמודד על אליפות הטוויטר והפייסבוק כמו יריבותיה הריקות למפה הפוליטית, כמו כולם ניתן לראות אותה בפייסבוק, אך ודאי שהדגש שלה הוא בעשייה לטובת עם ישראל ומדינת ישראל, ואז OUT OF NOWHERE צץ המאמר הזה המאיר את איילת שקד באור אחר לגמרי, אור של מנהיגים, אור של מפלסי דרכים, ולא אור של כובשי דרכים בלבד.
אף לדעתה של שקד בגוף המאמר, הוגי הדרך ומפלסיה הרעיוניים הם המנהיגים בעוד שכובשי הדרך, אלה שנוסעים הלוך ושוב עם המכבש, חשיבותם במקומם מונחת אך הם קבלני ביצוע בלבד, ואת דבריה אלה היא מוכיחה שקד יום יום בחשיבה, בייזום ואף עשייה.
יש הטוענים שאיילת שקד עצמה כינתה את מאמרה "מניפסט תצ'ריסטי", כאשר היא רצתה ודאי לומר שדעותיה הכלכליות ימניות, אך ודאי גם רצתה לומר לאיזה ליגה היא משייכת את עצמה, ליגה של ראשי מדינות.
שלושה אדנים למאמר (לפי הבנתי).
1. חובה, אותה ממלאת שקד בפועל כשרת המשפטים, באורח שלא היה כמוהו בעבר, לאזן את האקטיביזם השיפוטי פרי עמלו של השופט
אהרן ברק שאף לדעתי הפליג הרבה מעבר לגבולות סבירים והפך בפועל את בית המשפט לרשות השופטת, המחוקקת והמבצעת גם יחד.
2. שחרור המשק משלשלות הסוציאליזם הבולשביקי, מתן חופש לכוחות השוק לנהל את הכלכלה.
3. יהדותה של המדינה היא התרומה המשמעותית להיותה דמוקרטית, ולא הפוך, החובה להגדיל את משקל יהדותה של המדינה אל מול רעיונות ליבראליים אוניברסאליים המכונים בשם השגוי "דמוקרטיים".
ניתן להתווכח עם שקד על נושא אחד או כמה מהם, אך לחלוטין לא ניתן לשלול לאיזה ליגה היא משייכת את עצמה, ולטעמי בצדק רב, ואיזה פור היא לוקחת על כל מתחריה למרוץ.
בימים בהם כל הפוליטיקאים למדו לצייץ מילה או שתים, וכל עולמם הלשוני וההגותי הפך לרצף ריק וקולני של כמה אותיות, הרי שהמאמר הזה קרן אור באפלת המנהיגות בישראל, קרן אור שכה נחוצה לנו, מכל עברי המפה הפוליטית.
בראיה לאחור, וכאשר בוחנים את שיטת הפעולה של שקד, שיטה אשר בפועל היא נחבאת על הכלים, בד"כ רחוק מאור הזרקורים, ניתן להבין שהרבה תהליכים שנקשרו במפלגתה של שקד או במנהיג המפלגה, הם פרי תכנונה ועמלה מרחיקי הראות, ובכלל זאת הקשר לדעתי אשר כמעט הביא למהפך פוליטי ואולי עוד יביא כזה, הקשר עם
יאיר לפיד, אשר יותר מהיותו קשר בין אחים בנים, הוא לדעתי קשר בין מקורביהם התל אביביים של הבן דוד ובת דודה, החילוניים יאיר לפיד ואיילת שקד.
אני מניח שהמאמר בזה הוא סנונית, סנונית המבשרת "הוא הא מי זו באה, ראשת בממשלה הבאה" ואם זה טוב ליהודים או רע ליהודים, ישפוט כל יהודי לעצמו, לטעמי זה ודאי טוב יותר משליטיהם הבלתי מעורערים של הטוויטר והפייסבוק. צייצני הצמרת.
