התאונה המחרידה של קריסת חניון תת-קרקעי באתר בנייה ברמת החייל, שבה נהרגו, נפצעו ונלכדו חיים עובדים באתר, יצרה הזדהות לאומית עם כאבם הנפשי והבריאותי של הפצועים ומשפחותיהם. מעבר לשאלת הקושי הנפשי והבריאותי, עולה שאלת זכויותיהם של העובדים שנפצעו וזכויות משפחות העובדים ההרוגים.
יש להניח, שהחקירה תוביל להגשת כתבי אישום נגד הגורמים האחראים לתאונה. מאחר שמדובר בתאונה שסביר שהיא תוצאה של רשלנות או של כשלים וליקויים בתכנון, בביצוע או בפיקוח, קיימת סבירות גבוהה, כי בסופו של דבר יורשעו הנאשמים או חלקם במישור הפלילי.
מאחר שמדובר בתאונת עבודה, עומדת לנפגעים הזכות לתבוע בביטוח הלאומי את זכויותיהם כנפגעי עבודה. כנהוג, הביטוח הלאומי משלם לנפגעים 75% משכרם לשלושת החודשים הראשונים לאחר התאונה. לאחר מכן, הביטוח הלאומי יעמיד את הנפגעים לבדיקה בפני ועדה רפואית אשר תקבע את דרגת נכותם. במקרים רבים, משמעות הדבר היא שהביטוח הלאומי ממשיך להמשיך לשלם לנפגעים את מרבית שכרם בתקופה שהם מצויים במצב של אי-כושר מלא או שמגבלותיהם, באופן זמני או קבוע, הן ניכרות.
בהיבט של תביעת נזיקין, לנפגעי תאונת העבודה ולמשפחות העובדים ההרוגים עומדת הזכות לתבוע את האחראים למחדלים ולכשלים שהביאו לקרות התאונה. בתביעת הנזיקין יפוצו הנפגעים על הנזק הכלכלי שנגרם להם כתוצאה מהתאונה (לרבות הפסדי משכורת, עזרת הזולת, נסיעות, טיפולים רפואיים ועוד). כמו-כן, יפוצו הנפגעים בגין הכאב והסבל שנגרם להם כתוצאה מהתאונה. גם בתביעת הנזיקין יהיה משקל מרכזי לחומרת הפגיעה ולדרגת הנכות שנקבעה לכל עובד פגוע.
מבחינת משפחות ההרוגים, מעבר לכאבן הקשה, לעיתים אובדן בן משפחה עלול לגרום לגדיעת מקור הפרנסה. לכן, גם למשפחות העובדים ההרוגים ישנה האפשרות להגיש תביעת נזיקין, שבה יפוצו הן על הפסדיהם הכלכליים בהיותם תלויים במנוח, והן ברכיבים של קיצור חיי המנוח או אובדן שירותי אב. בדרך כלל, הנתבעים בתאונת עבודה מסוג זה מבוטחים בפוליסות ביטוח המתאימות לכסות את חבותם עקב אחריותן.
התוצאה הסופית של ההליכים השונים העומדים לרשות הנפגעים ומשפחות העובדים ההרוגים, אמורה בדרך כלל להביאם למצב שמבחינה כלכלית הם מפוצים באופן מלא על נזקיהם הגופניים, מגבלותיהם ונכותם, או במקרה של מוות מתאונת העבודה - על הנזק הכלכלי שנגרם להם עקב האסון. כל זאת, כדי לעזור לנפגעים ומשפחותיהם להמשיך לנהל את חייהם, בצד הכאב והצער הרב.
