1. אחת הסצנות המיתולוגיות בעולם הקולנוע, מנציחה אמירה מתוך 'הטוב, הרע והמכוער': When you have to shoot, shoot! Don't talk!, לאמור: כשאתה צריך לירות, תירה! אל תדבר!
נזכרנו באמירה זו בעקבות מאמרה המאלף של שרת המשפטים
איילת שקד, 'הדרך אל הדמוקרטיה' שראה אור בגיליון הראשון של כתב העת החדש 'השילוח', בעריכת יואב שורק. 7,217 מילותיו תומצתו בכותרת המשנה: "פחות חקיקה, יותר הפרדת רשויות, פחות ניגוח בין יהדות לדמוקרטיה". מומלץ לקרוא. ניתן למצוא באתר 'השילוח'.
2. הנה תמציתו בקצירת האומר: בניגוד לעמדה המקובלת בשמאל, אפילו המתון, שקיימת סתירה בין הגדרות המדינה כיהודית ודמוקרטית, טוענת שקד שההפך הוא הנכון: "הזהויות האלה בפירוש אינן סותרות האחת את רעותה... הן מחזקות זו את זו. אני מאמינה שנהיה למדינה דמוקרטית יותר, ככל שנהיה מדינה יהודית יותר, ושנהיה למדינה יהודית יותר ככל שנהיה למדינה דמוקרטית יותר". קוֹשט דברי אמת.
ובהמשך: "לצד התיאור הרואה את היחס בין 'יהודית' ל'דמוקרטית' כמאבק מתמיד, אני חושבת שניתן להציע מודל אחר. אינני מוכנה לקבל את התפיסה שלפיה מדובר במסורות שונות עד כדי כך... מסלול נסיעתה של רכבת המשפט הישראלית חייב להביא בחשבון את יהדותה של המדינה. עליו לעשות זאת באופן אמיתי: לא כסמל בלבד, אלא כעניין הגוזר משמעויות קונקרטיות".
וכן: "משילות טובה נמדדת קודם כל, במידת האפשרות שבידי שרי ה
ממשלה, לקבוע את היעדים עצמם. תפקידו הקלאסי של בית המשפט הוא להגן על מי שנפגע באופן ישיר מן הרשויות, ולא להכריע בעניינים ציבוריים כלליים... [במיתווה הגז] הפך עצמו בית המשפט העליון לזירה שבה מתבררות שאלות פוליטיות ומאקרו-כלכליות מזוקקות, שאמורות להיות מוכרעות בקלפיות". אכן, מלאכת מחשבת. נאה דורשת. חשיבה לעומק, ומופת של גילוי לב, דווקא על-רקע חששותיהם של שאר מנהיגינו לחשוף הגיגיהם. (נתניהו אומנם חשף בספריו הגיגים בסוגיות לאומיות, אך מאז נחת בכורסת ראש הממשלה, הוא פועל ממש הפוך, ברוח דברים שרואים מכאן וגו').
3. ב-17 חודשי כהונתה בראשות משרד המשפטים, עשתה שקד רבות לקימום מערכת שנתפסת בציבור מסואבת עד כדי אובדן אמון הציבור, כמערכת שאיבדה את המצפן ואת המצפון. יש לה קבלות. למשל פעילותה למינוי 26 שופטים חדשים, שחלקם אינם באים מהמילייה הנאור: שני ערבים, שתי יוצאות אתיופיה וחרדי אחד (וגם 14 נשים); חיזוק האגף הציוני-דתי הליברלי בבתיה"ד הרבניים; מלחמתה ב-BDS ; כושרה לייצג בכבוד את ישראל במילייה המשפטי בעולם, ובכלל. ויש עוד.
4. אבל מה עם העניינים הכי מכריעים בחיינו? הבג"ץ מפטיר כאשתקד, עד שלעיתים נדמה, שהשופטים פושטים את הגלימה ומתייצבים בצידם של העותרים. מומחי משפט סבורים ש"הנשיאה נאור נתפסת כמי שלא בתוך עמה יושבת, כמשפטנית מנותקת, שמחילה אוטופיות מסוכנות על המציאות, מבלי לשאת באחריות" (ד"ר יהודה יפרח,
מקור ראשון, 7.10.16). לעיתים נדמה, כמו בפרשיות עמונה, עפרה ונתיב האבות, שהאמת והצדק, היהדות והציונות, עוברות אונס קבוצתי בידי המערכת האכזרית, ואין פוצה פה.
שקד אומנם מתנגדת לאקטיביזם השיפוטי ולמשפטיזציה, המשבשת פעילותן של מערכות המדינה וביטחונה. אבל עדיין, 17 חודש לאחר כניסתה לתפקיד, שלטת בחיינו דת המשפט האליטיסטית. והעתיד מפחיד יותר: את הנשיאה הסוּפר-אקטיביסטית נאור, שמייסרת אותנו בשוטים, אמורה להחליף השופטת
אסתר חיות, תואמת ברק, מגה-אקטיביסטית, שתייסר אותנו בעקרבים. והבג"ץ עדיין חותר ברגל גסה תחת עיקרון הפרדת הרשויות, מנכס לעצמו סמכויות לא לו, ומציב עצמו מעל לשאר הרשויות ומעל לחוקי הכנסת.
5. שקד סברה אמנם, שמוסד היועמ"ש נטל לעצמו סמכויות שמעולם לא הוקנו לו, כולל הטלת וטו על מדיניות הממשלה, והפיכתו מכוח עצמו מגורם מייעץ לממשלה למימוש מדיניותה, לגוף שמציב עצמו מעליה ופוסל החלטותיה. ועל אף זאת לא עלה בידיה למנוע מינויו של יועמ"ש חדש,
אביחי מנדלבליט, שמיישם מדיניות בדיוק הפוכה ב-180 מעלות, כמו למשל מאמציו לטרפד את חוק ההסדרה, המוצדק מאין כמוהו. ועוד: היא נכנעה לעמדת היועהמ"ש להגיש ניסוח מתון, חסר שיניים, להצעת חוק לביקורת קונסטרוקטיבית על הפרקליטות והיועמ"ש – והמערכת חוגגת, עם הצעת חוק מעוקרת, שמוטב היה שלא באה לעולם.
שקד לא הצליחה לרסן את תאוות הכוחנות של המִשְנים ליוהמ"ש (
דינה זילבר, כבר אמרנו?), ולא עשתה לניקוי אורוות הפרקליטות, שנוהגת מפעם לפעם להתעלל בעובדות, לשם השגת הרשעות מפוקפקות. ועוד עובדה מפתיעה: מנכ"לית משרד המשפטים,
אמי פלמור, שמונתה בידי השרה הקודמת
ציפי לבני, לא הוחלפה. מפטירין כאשתקד.
מפטירין כאשתקד גם בסוגית החורבן האכזרי האורב לעשרות יישובים ביו"ש, בין היתר בשל התנגדויות חתרניות לחוק ההסדרה, שמגיעות דווקא מן המשרד ששקד מופקדת עליו.
בקיצור, המערכת זקוקה לטלטלה עזה, בנוסף למאמרים מלוטשים. מאמר מבריק כשלעצמו, לא ישחרר את המערכת מלפיתת החנק המתעלקת של השמאל הסהרורי. shoot! !Don't talk.