שתי הערים המוסלמיות סוניות הגדולות של צפון הסהר הפורה, חאלב שבסוריה, ומוסול שבעירק עומדות בפני סכנת נפילה בידי השיעים, בהובלת המעצמה האירנית השיעית. בחאלב חיל-האוויר הרוסי עוזר להחריב את העיר על-מנת "לשחררה"; במוסול חיל-האוויר האמריקני יעשה את עבודת החורבן על-מנת ל"שחררה" מדאעש .אני רוצה להתמקד במוסול, בת למעלה ממיליון נפש, רובם המכריע - סונים. שיעים וכורדים מעולם לא היו שם .דאעש כבש את העיר לפני שנתיים וחצי עם כמה מאות לוחמים. השבוע, החלה קואליציה של צבא עירקי שהוא צבא שיעי, מליציות שיעיות רצחניות, צבא כורדי עירקי, מליציות כורדיות מסוריה וטורקיה, וחיל אוויר אמריקני - במהלך לכיבוש העיר מידי דאעש. והרי כמה שאלות וניסיון לענות עליהן:
הראשונה, האם יעלה בידי הקואליציה הזאת לכבוש את מוסול. בוודאות יצליחו להחריב אין ספור מבנים ולהרוג הרבה אזרחים, אך בסופו של דבר יכבשו אותה, גם אם זה יארך חודשים. יחסי הכוחות הם של כ-5000 לוחמים של דאעש מול למעלה מ-50 אלף של הקואליציה, עם סיוע אווירי מאסיבי. צפו להרבה דיסאינפורמציה על הקרבות הן מפי העירקים והן מפי האמריקנים השאלה השנייה, קשה יותר: מה יהיה אחרי הכיבוש? ודאי שיהיו שם ביזה ואונס והרג בממדים גדולים ביותר.אבל, מי ישלוט בעיר? הממשלה עירקית השיעית שבבגדד? היא תשלוט באוכלוסייה סונית שמעולם לא ראתה שיעים? ומה יגידו הכורדים? האם הם יתנו יד למימשל מטעם בגדד? להערכתי הם ירצו לספח את העיר לחבל הכורדי האוטונומי של עירק. האם הממשל בבגדד יתן להם? ומה תגיד טורקיה? היא תאפשר לכורדים להשתלט על מוסול, או תסכים לשלטון שיעי? יש להניח שלא. אז האם גם היא תנסה להשתלט על מוסול? במילים אחרות, יווצר וואקום שיכניס את העיר והאזור כולו למאבקי דמים ונקמות. אם תחת שלטון האימים של דאעש הייתה בעיר לפחות יציבות מסוימת, די ברור שבמקומה תבוא אנדרלמוסיה.
ממדים טבעיים השאלה השלישית: מה יהיה עם דאעש בעירק? ובכן, ברור שדאעש לא יחוסל ולא יעלם. הוא יחזור ל"ממדיו הטבעיים". כלומר, ארגון גרילה גי'האדיסטי, שאינו שולט בשטח אורבאני אלא מפוזר במדבר, בכפרים קטנים, חסין מפני הפצצות. הוא יחזור שם למה שהיה לפני שכבש את מוסול.
השאלה הרביעית" האם ימשך הטרור? בוודאות ימשך, עם מוטיבציה גבוהה יותר כי לא רק דאעש מפעיל טרור אלא גם ארגונים ג'יהאדיסטים אחרים.
ובהקשר הרחב יותר: מכיוון שדאעש הוא בראש ובראשונה רעיון, אידיאולוגיה קיצונית שכובשת לבבות שונים, ייתכן מאוד ולזמן מה תרד היוקרה שלו, אך כוח המשיכה יימשך. והסיבה המרכזית לכך היא זאת, לדעתי: דאעש הוא הסימפטום, דאעש אינו הביצה; דאעש צמח מתוך התמוטטות החברות בסהר הפורה, ועלית המתח הסוני-שיעי .
אם יש לקח מרכזי אחד שניתן כבר עכשיו ללמוד הרי הוא שארגון ג'יהאדיסטי עדיין אינו יכול למשול על טריטוריה ולשאת באחריות לחיי האזרחים שבטריטוריה שלו. הכרזת הח'ליפות הייתה מוקדמת. אומנם עדיין עיר הבירה של הח'ליף היא ראקה, שעל גדות הפרת בסוריה. אותה יהיה קשה לכבוש, אבל העתיד לדעתי כבר מסומן: דאעש יעזוב/יסולק מהשטחים העירוניים, יחזור ללוחמת גרילה מתוך המדבר הסורי הגדול, וימשיך להפיץ את תורתו הקיצונית.