לקח לי קצת זמן להיזכר עד שעלתה במוחי הדמות ש
דונלד טראמפ הזכיר לי בעימות האחרון עם
הילרי קלינטון: סטטלר, אחד משני הזקנים הקוטרים מ"החבובות". לא רק בהופעה החיצונית, אלא גם ובעיקר בתלונות הבלתי-פוסקות וביללנות על כמה מה שקורה ולא קורה.
התקשורת אשמה, הילרי קלינטון אשמה, כולם מעלילים עליו, מיליוני קולות עלולים ליפול קורבן לזיופים - ואלו רק מקצת מהטענות שהעלה בעימות הבוקר (20.10.16). תוסיפו לזה את ההתקפות הבלתי-פוסקות שלו על ראשי המפלגה הרפובליקנית - תזכורת: זו שמטעמה הוא מתמודד - ותקבלו זקן נרגן שאינו מוכן להפסיד, ובוודאי שאינו מוכן להפסיד בכבוד.
זה היה יכול להיות מצחיק, אלמלא החליט טראמפ לחתור תחת יסודותיה של הדמוקרטיה: ההכרה בתוצאות הבחירות. אחרי שבשבועיים האחרונים הפך את "גוזלים את הבחירות" למוטו המרכזי שלו, נשאל טראמפ בצורה ישירה: האם תקבל את התוצאות? הוא סירב לענות. "אחליט בזמן אמת", אמר. כריס וולאס - איש רשת פוקס התומכת בטראמפ - שאל שוב, כאילו אינו מאמין למשמע אוזניו. "אחליט בזמן אמת", חזר ואמר טראמפ. "אחזיק אותך במתח".
הסברים צולעים בדיעבד לפני העימות אמרו
מייק פנס ו
איוונקה טראמפ, שהמועמד יקבל את התוצאות. אחרי העימות ניסו אנשיו - קיילין קונוויי ורודולף ג'וליאני - לומר שהוא התכוון לכך שייתכן שיערער אם יהיו ראיות לאי-סדרים, והזכירו את הדוגמה של אל גור בפלורידה של שנת 2000. לא יעזור. זה לא מה שטראמפ אמר, ולאור דבריו בשבועות האחרונים - גם לא מה שהוא התכוון.
אחת משתיים. אם התשובה של טראמפ הייתה שליפה מהמותן, כמו שהוא אוהב - הרי שהיא גילתה את דעתו האמיתית. ואם היא הייתה מתוכננת - זה עוד יותר גרוע. אין כאן אפשרות טובה ואפשרות רעה; יש כאן אפשרות רעה מאוד ואפשרות רעה ביותר. לראשונה בהיסטוריה, מועמד של אחת המפלגות הגדולות מאיים שיראה את התוצאות כבלתי-קבילות.
לאן זה עלול להוביל? האם זו רטוריקה בלבד, או שמא פתח למסע דה-לגיטימציה - כמו שניסה טראמפ ניסה לעשות ל
ברק אובמה ("הוא לא יליד ארה"ב") וכמו שהוא עושה להילרי קלינטון ("אסור היה לתת לה להתמודד")? האם זו תהיה דה-לגיטימציה רק במישור התעמולתי, או שמא ייעשה ניסיון להפוך אותה למסע משפטי ופוליטי מתמשך? והאם יהיה זה רק מסע משפטי ופוליטי, או שמא תומכיו של טראמפ - הנתמך בידי שדולת הנשק ומצהיר על תמיכתו החד-משמעית בזכות לשאת נשק ללא הגבלה - עלולים לעבור לאלימות? שאלות מפחידות, שאיש אינו יודע את התשובה עליהן - כולל טראמפ עצמו, שרגיל להצית אש ולתת לאחרים להתמודד איתה.
זה לא היה ההרגל היחיד שהביא איתו טראמפ לעימות בלאס וגאס. שוב היה זה טראמפ התוקפני, חסר הנימוס וחסר הסבלנות. 67 פעמים הוא קטע את הילרי קלינטון, כולל בהערה שלפחות לטעמי - הפכה אותו למגוחך בעליל. קלינטון אמרה, כי בכל פעם שטראמפ אינו מקבל את מבוקשו - הוא טוען שהדבר נגזל ממנו. בין היתר ציינה, כי טראמפ העלה טענה דומה כאשר תוכניתו "המתמחה" לא זכתה בפרס האמי. קריאת הביניים של טראמפ: "הפרס הגיע לי". כמו ילד קטן שלא קיבל סוכרייה.
לא ענתה על השאלות המטרידות קלינטון, לעומתו, נשארה שלווה והפגינה קור רוח ומנהיגות. זה לא שהיא נתנה תשובות של ממש לשאלות המטרידות הסובבות אותה. מפרשת המיילים שלה היא החליטה להתעלם כמעט לחלוטין. את השאלה של וולאס (המצוין) על ניגודי העניינים של קרן קלינטון היא החליקה בדיבורים על הפעילות החשובה של הקרן. שוב נוצר הרושם, שטראמפ הוא כמעט המועמד היחיד שקלינטון יכולה לנצח - והיא תנצח משום שהוא מועמד עוד יותר גרוע ובעייתי ממנה.
קלינטון ביצעה ספין מרשים כאשר העלה וולאס את התכתובות של המטה שלה שפורסמו בידי ויקיליקס, והראו עד כמה היא מניפולטיבית ומשנה את עמדותיה בהתאם לקהל אליו היא מדברת. תוך שלוש שניות העבירה קלינטון את הדיון לשאלה האם רוסיה עומדת מאחורי הפריצה לדוא"ל של ג'ון פודסטה, וקבעה נחרצות: כן, בהוראתו של
ולדימיר פוטין. היא דחקה את טראמפ לפינה כאשר הציגה אותו כמועמד שפוטין רוצה ("בובה של פוטין"), ורק בקושי הצליח וולאס להוציא ממנו גינוי לכל התערבות של מדינה זרה בבחירות.
לצד זאת, היו לקלינטון כמה מהלומות מפתיעות להן לא מצא טראמפ תשובה. כאשר הוא שב ומתח ביקורת על הסכמי הסחר של ארה"ב, הזכירה קלינטון שהמלון שלו בלאס וגאס נבנה מפלדה סינית. היא אמרה זאת פעמיים וטראמפ לא הגיב. כך היה גם כאשר ציינה קלינטון, כי דווקא טראמפ שולח עסקים ל-12 מדינות - כולל מקסיקו, אותה הוא כל כך אוהב לתקוף - ובכך גורם לאובדן משרות בארה"ב. גם על כך הוא לא הגיב. כנראה יש עובדות שאפילו טראמפ לא מסוגל להכחיש.
אה, כן, היו גם לא מעט חלקים ענייניים בעימות. למשל: דמותו של ביהמ"ש העליון, ההפלות, המדיניות הכלכלית, המתרחש בסוריה, איומי הטרור. בנושאים הללו חזרו המועמדים על העמדות הידועות-לעייפה שלהם, ולא עושה רושם שזה מה שיכריע בבחירות המטורפות הללו. אפילו ענייני טראמפ והנשים נדחקו לקרן זווית, אם כי טראמפ "הצליח" שוב להסתבך, כאשר כינה את קלינטון "אישה מרשעת". אישה - לא בן אדם, אלא "אישה". אבל אחרי שקבר את עצמו בתשובה - וליתר דיוק: בהעדר התשובה - בנושא קבלת התוצאות, זה כבר לא משנה הרבה.
