מי שעדיין משלה את עצמו שלשידור הציבורי נשקפת תקומה - מוזמן להציץ מחדש במראה. עריקתם של
אילה חסון ו
יעקב אילון - שרידי כוכבי הערוץ הראשון - למחוזות השידור היותר-משתלמים, היא ראשית המנוסה מספינתם הטובעת. בעקבותיהם ילכו עוד שרידים נוספים, המצפים כמובן לשעת-כושר הולמת.
כי את האמת לא ניתן עוד להסתיר: השידור הציבורי ניצב בימים אלה על סף-קריסתו המוחלטת. שום זריקת-מרץ נוספת לא תחייה תאגיד שכבר מת. בחלונות הגבוהים כבר מנוי וגמור כי את המסך חייבים להחשיך בהקדם.
הטריאומוויראט מה שהצליחה
רשות השידור לבנות בעמל של עשרות בשנים - יורד במחי-יד אחת לטמיון. את מקומו של שידור אוביקטיבי - יתפוס בקרוב תאגיד סובייקטיבי, שיופעל כמובן בחסות השלטון, על-פי נורמות פוליטיות שקופות למדי.
חיסול עצמאותו של השידור הציבורי יבוא לידי ביטוי עם הקמתו של הטריומוויראט החדש, שיורכב מרשות השידור הגוססת מזמן, מ
גלי צה"ל הנאבקים כדי לשרוד, ומהטלוויזיה החינוכית המפרפרת מאוד. בקיצור: גוף שאיבד את שארית הכבוד.
הספין אין זה עוד סוד שתאגיד השידור הציבורי נתפס בחלונות הגבוהים כשמאלני מדי, אם לא כמי שאוצר בקירבו פעילים של "שוברים שתיקה". זהו הספין הנוכחי של ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, ושל עושי-דברו הפוליטיים, התומכים ברעיון ביטולו של התאגיד הציבורי, שהוקם בזמנו על-ידי נתניהו עצמו.
אין זה אלא ספין עלוב, שנתניהו חוזר ומשתמש בו מפעם לפעם, וזה בדיוק המקום להזכיר שלרצונם של בעלי האינטרס לרסק את השידור הציבורי העצמאי אין שום קשר לרעיון גיוונו של השיח ולנתינת ייצוג הולם לימין. גם לא נעשה כאן שום ניסיון לחיסכון כלכלי כלשהו, בהתאם לטיעונו המופרך של יו"ר הקואליציה
דוד ביטן, אלא רק ניסיון ברור להשתלטות על התקשורת, ללא השארת כל שביב של ביקורת, חוץ מקיומו של "נאשא-קונטרול"..
